תקרית גשר מרקו פולו
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקרית גשר מרקו פולו היא כינוי לקרב שאירע בין 7 ביולי ל-9 ביולי 1937 בין כוחות האימפריה היפנית לבין הצבא הלאומי המהפכני של הרפובליקה הסינית בסמוך לגשר מרקו פולו ליד בייג'ינג שבסין. הקרב סימן את תחילתה של מלחמת סין–יפן השנייה.
 | |||||||||||||||||
| מבט מהאוויר אל גשר מרקו פולו | |||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת סין–יפן השנייה | |||||||||||||||||
| תאריכים | 7 ביולי 1937 – 9 ביולי 1937 (3 ימים) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | הקרב על בייג'ינג-טיינג'ין | ||||||||||||||||
| מקום | גשר מרקו פולו ליד בייג'ינג שבסין | ||||||||||||||||
| קואורדינטות |
39°50′57″N 116°12′47″E | ||||||||||||||||
| תוצאה | שנויות במחלוקת, המתקפה היפנית נהדפה, הסינים נסוגו מהגשר, היפנים כבשו את בייג'ינג וטיינג'ין | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
לגשר, העומד על אחת עשרה קשתות גרניט, יש חשיבות ארכיטקטונית רבה. קיסר סין קאנגשי הורה על שיפוצו. לרוב מסמלת התקרית את תחילת הפלישה היפנית לסין, ותקרית זו ביחד עם תקרית מוקדן נחשבות על ידי חלק מהסינים כאירועים של השפלה לאומית.
רקע
המתיחות בין האימפריה היפנית וסין גאתה החל בפלישה היפנית למנצ'וריה ב-1931 ונמשכה בהקמת מדינת הבובות מנצ'וקוו, עם פויי, הקיסר האחרון בשושלת צ'ינג, כשליטה. אף על פי שממשלת הקוומינטנג סירבה להכיר במנצ'וקוו, נחתם בין יפן וסין הסכם הפסקת אש ב-1931. אך בסוף 1932 פלש הצבא היפני הקיסרי למחוז ג'הול, וב-1933 סיפח אותו למנצ'וקוו.
לפי "הסכם הֶא-אוּמֶזוּ" שנחתם ב-9 ביוני 1935, הכריזה סין על נייטרליות מחוז חביי ומחוז צ'האר, למרות שהיו למעשה תחת שלטון יפני. מאוחר יותר באותה שנה הקימה יפן את המועצה האוטונומית של מזרח חביי, והפכה את האזורים האלה לאזור חיץ הנשלט על ידם. בראשית 1937 נשלטו כל האזורים שמצפון, מזרח ומערב לבייג'ינג על ידי יפן.
לפי פרוטוקול הבוקסרים, שנחתם בעקבות מרד הבוקסרים, העניקה סין למדינות עם נציגויות בבייג'ינג את הזכות להציב שומרים מטעמן בשתים עשרה נקודות מסוימות לאורך פסי הרכבת בין בייג'ינג לטיינג'ין, על מנת לאפשר תקשורת חופשית בין הבירה והנמל. בנספח להסכם זה הותר לכוחות אלה לערוך תמרונים צבאיים מבלי להודיע לנציגויות המדינות האחרות בסין.
ביולי 1937 מנו הכוחות היפנים באזור בייג'ינג 15,000-7,000 חיילים, בעיקר לאורך פסי הרכבת. מספר זה היה כפול פי כמה מונים מהכוחות שנפרסו על ידי מדינות אירופה, וחרג מהמוסכם בפרוטוקול.[1]
גשר מרקו פולו, השוכן דרום-מערבית לבייג'ינג, היה צוואר הבקבוק של קו הרכבת בייג'ינג-ווהאן, שקישר בין הבירה לאזורים שבשליטת הקוומינטנג מדרום. לפני יולי 1937 דרש הצבא היפני את נסיגת כל הכוחות הסינים מהאזור, ואף ניסה לרכוש שטחים למטרת הקמת שדה תעופה. הסינים סירבו שכן השכילו להבין ששליטה יפנית על הגשר תבודד לחלוטין את בייג'ינג משטחי הקוומינטנג.
רקע ספציפי
ביולי 1937 החלו הכוחות היפנים לערוך תמרוני אימון בצדו המערבי של גשר מרקו פולו. התמרונים נערכו מדי לילה והממשלה הסינית ביקשה שהתראה מוקדמת תינתן לאוכלוסייה המקומית על מנת שלא תופרע, והיפנים הסכימו לכך. אך בליל 7 ביולי נערכו תמרונים ללא הודעה מוקדמת, וגרמו לבהלה בקרב האוכלוסייה המקומית והכוחות הסיניים באזור.
חיילים סינים, בחושבם שהחלה מתקפה עליהם, ירו מספר יריות רובה שהובילו לחילופי אש בערך בשעה 23:00. משאחד מהחיילים היפנים לא שב לעמדתו, חשב מפקד הגדוד מייג'ור קיונאו איצ'יקי שנפל בשבי הסינים ודיווח על התקרית למפקד הרגימנט, קולונל רנייה מוטגוצ'י. מוטגוצ'י התקשר למפקד הרגימנט הסיני ודרש ממנו רשות להיכנס לעיר הסמוכה ואנפינג ולחפש את החייל הנעדר.
בשעה 23:40 יצרה היחידה למודיעין צבאי של היפנים קשר עם גנרל דצ'ון צ'ין, יושב ראש המועצה הפוליטית של חביי-צ'האר, והעבירה לו את אותה הדרישה. תגובתו הייתה שלדעתו היפנים חיללו את הריבונות הסינית כשערכו תמרונים מבלי להודיע מראש וסירב לדרישה היפנית להיכנס לוואנפינג. עם זאת הסכים צ'ין להורות לחיילים הסינים שהיו מוצבים בעיר לחפש אחר החייל, בצירוף קצין יפני. התשובה השביעה את רצונם של היפנים, אך כשהתאספה משלחת החיפוש ניסתה יחידה יפנית לחדור לעיר אך נהדפה. שעתיים לאחר מכן הכריזו היפנים על אולטימטום. כאמצעי זהירות, ביקש צ'ין ממפקד הדיוויזיה ה-37, גנרל פנג ז'יאן, להציב את חייליו בכוננות.
בסביבות השעה 04:00 בבוקר 8 ביולי הגיעה מהעיר הסמוכה פנגטאי תגבורת יפנית בדמות ארבע תותחי הרים ופלוגת מקלעים, והסינים גם החישו דיוויזיה נוספת לאזור. בסביבות 04:50 נכנסו שני חוקרים יפנים לוואנפינג, ברשות הסינים. למרות זאת, פתחו הכוחות היפנים באש על העיר בסביבות 05:00. כוחות רגלים יפניים, בסיוע כלי רכב משוריינים, תקפו את גשר מרקו פולו ואת גשר הרכבת שמדרום-מזרח לעיר.
קולונל ג'י שינגוון פיקד על הגנת העיר עם כמאה חיילים, עם פקודה להגן על הגשר בכל מחיר. לאחר שהסבו אבדות קשות לצד השני, הסתערו החיילים היפנים על הגשר וכבשו אותו עד שעת הצהריים, אך זמן קצר לאחר מכן הגיע התגבורת הסינית, והיפנים היו בנחיתות מספרית. בחסות הגשם והערפל שאפף את האזור בבוקר 9 ביולי, השתלטו הסינים על הגשר מחדש בשעה 06:00. בשלב זה החלו הצבא היפני וחברי שירות החוץ של יפן לשאת ולתת עם הממשלה הסינית הלאומית.
הסכם מילולי הושג עם גנרל צ'ין, לפיו הסינים יביעו את התנצלותם על התקרית; האחראים ייענשו; השליטה על ואנפינג תעבור למשטרה האזרחית של העיר; והבטחה לשליטה טובה יותר על הקומוניסטים באזור. אף על פי שההסכם נעשה בהסכמת שני הצדדים, המשיך מפקד חטיבת הרגלים, גנרל מסקאזו קוואבה, להפגיז את העיר בשל דחייתו את ההסכם. רק לאחר שלוש שעות השתכנע להפסיק את ההפגזה ולהסיג את כוחותיו.
אם הפסקת האש הייתה עומדת בעינה ושני הכוחות היו שבים לעמדותיהם המקוריות, הייתה תקרית גשר מרקו פולו הופכת להיתקלות חסרת חשיבות. אך מחצות 9 ביולי התגברה הפרת הפסקת האש משני הצדדים, והתגבורות שנשלחו הביאו את סדר גודל הכוחות לארבע דיוויזיות בצד הסיני ושלוש בצד היפני. תגובת הממשלה היפנית הייתה תקיפה וראש ממשלת יפן פומימרו קונואה הצהיר שניוד הכוחות היפנים יימשך, אף על פי שלמעשה כבר החלו הכוחות לסגת בערב 1 ביולי.
מאמצים להרגעת המצב עלו בתוהו, בעיקר בשל פעולותיהם של מפקדים בשטח ושל מיליטריסטים במטה הכללי של הצבא הקיסרי היפני. יחידות יפניות הפגיזו את ואנפינג פעם נוספת ב-20 ביולי וקרבות פרצו בעיר לאנגפאנג ב-25 ביולי. ב-27 ביולי פתח גנרל סונג במתקפה על הקווים היפנים, אך נהדף וכוחותיו נסוגו אל מעבר לנהר יונגדינג.
היפנים איפשרו לכוחותיו של סונג לסגת, ואז נעו על מנת להחזיר את השקט לאזור שבין בייג'יניג לטיינג'ין, אך נאסר עליהם לחצות את נהר יונגדינג. בשינוי מדיניות מוחלט פתחה ממשלת יפן במשא ומתן עם ממשלתו של צ'יאנג קאי שק בנאנג'ינג והצהירה שיפן רוצה שיתוף פעולה סיני, לא אדמה סינית. על אף המשא והמתן, נכשלו ההכנות לקראת השבת המצב לקדמותו, כשב-9 באוגוסט נורה קצין מהצי הקיסרי היפני בשאנגחאי, והדבר הוביל להצתת המלחמה.
תקרית גשר מרקו פולו הייתה גורם ישיר לפרוץ מלחמת סין–יפן השנייה בשל המתיחות הגבוהה שיצרה התקרית, שהובילה לפרוץ קרב בייפינג-טיינג'ין ביולי ולקרב שנגחאי באוגוסט.
סביב התקרית ישנה מחלוקת בין ההיסטוריונים של התקופה, כשחלקם טוען שהתקרית הייתה תאונה בלתי מכוונת, בעוד שרבים אחרים מאמינים שהתקרית תוכננה על ידי הצבא היפני ותפקידה היה לספק סיבה לפלוש לסין.
החייל היפני הנעדר נמצא מאוחר יותר ללא פגע.
- Dorn, Frank. The Sino-Japanese War, 1937–41: From Marco Polo Bridge to Pearl Harbor. MacMillan, 1974. ISBN 9780025322004.
- Dryburgh, Marjorie. North China and Japanese Expansion 1933–1937: Regional Power and the National Interest. Routledge, 2000. ISBN 9780700712748.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
