תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק
פעולה צבאית מ-2013 המיוחסת לישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק היו סדרה של תקיפות אוויריות נגד משלוחי נשק מאיראן שיועדו לארגון הטרור חזבאללה שבוצעו בדמשק בירת סוריה בליל 3 ו-5 במאי 2013.
.svg) | |||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי | |||||||||||||||||
| מלחמה: ישראל במלחמת האזרחים בסוריה | |||||||||||||||||
| סוג העימות | תקיפה אווירית | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 3 במאי 2013 – 5 במאי 2013 (שתי תקיפות ליליות נפרדות) | ||||||||||||||||
| מקום | דמשק שבסוריה | ||||||||||||||||
| קואורדינטות |
33°33′49″N 36°15′01″E | ||||||||||||||||
| עילה | משלוחי נשק של איראן עבור חזבאללה שאוחסנו בדמשק | ||||||||||||||||
| תוצאה | השיירות הושמדו וחיילים סורים רבים נהרגו | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
סוריה האשימה את ישראל כי היא עומדת מאחורי התקיפות למרות שזו לא הודתה בכך. בימים שלאחר התקיפה שרר מתח רב באזור לאחר שאישים סורים אמרו כי התקיפה מהווה "הכרזת מלחמה" נגד סוריה. צה"ל נערך בכוחות מתוגברים בגבול הצפון, שמי הצפון נסגרו לתעופה אזרחית ונפרסו מערכות ההגנה האווירית כיפת ברזל[2].
לפי גורמי מודיעין מערביים, המתקפות בסוריה כוונו כנגד משלוחים של טילי פאתח 110 מתוצרת איראן שיועדו לארגון חזבאללה בלבנון.
לפי דיווחי המרכז הסורי לזכויות אדם בתקיפות נהרגו לפחות 42 חיילים סורים ונפצעו מאות. ייתכן שמספר החיילים ההרוגים עומד אף על 100–300 הרוגים, אך יש דיווחים סותרים בנושא.[1]
ב-4 במאי פורסם ברשת CNN האמריקאית כי גורמים אמריקאיים ומערביים בוחנים מידע בנוגע לתקיפות אוויריות בשטח סוריה ובמקביל דיווחו מקורות אמריקאים אחרים כי התקיפה הייתה נגד נשק שיועד לחזבאללה[3].
בליל 5 במאי דיווחו תושבים בדמשק על הפצצות כבדות שבוצעו מן האוויר נגד מתקנים צבאיים בעיר[4]. על פי דיווחי אזרחים, תקיפה זו הייתה כבדה ומאסיבית יותר מקודמתה. במשך מספר שעות תקפו מטוסים מטרות שונות בעיר[5]. הטלוויזיה הסורית דיווחה על התקיפה אך לא מסרה פרטים באשר לזהות הנשק שהופצץ. גורמי מודיעין פרסמו כי הנשק שהופצץ בסוריה בשני המקרים הם טילי קרקע-קרקע מסוג פאתח 110, מתוצרת איראנית, אשר יועדה לארגון החזבאללה כהוקרה על התייצבותו לצד המשטר הסורי במלחמת האזרחים בסוריה[6]. הטילים הותקפו במספר מוקדים, בהם נמל התעופה הבינלאומי של דמשק ואתר בקרבת המרכז למחקר מדעי שהותקף בינואר 2013 בנסיבות דומות. על פי הסורים במהלך הפעולה נורתה אש נ"מ נגד המטוסים התוקפים.
נשיא סוריה בשאר אל-אסד דרש מישראל להפסיק את הפעילות הצבאית בשטח ארצו, והאשים את ישראל בסיוע למורדים בשלטונו. אישים בממשל הסורי אמרו כי אם יישנו התקיפות יגיבו בירי טילים לישראל[7]. כמו כן הגישה סוריה תלונה בפני מועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל.
ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן גינה את התקיפה ואמר כי "שום תירוץ לא מצדיק את הפעולה הזו"[8].
הליגה הערבית גינתה את ישראל וקראה למועצת הביטחון לעשות כן. שגריר לוב באו"ם כתב בשמה מכתב למועצה ובו דרישה "לעצור את התוקפנות הישראלית"[9].
שר החוץ הבריטי ויליאם הייג אמר כי התקיפה מאיימת על השלום באזור, אך הכיר בצורך של ישראל להגן על עצמה[10].
משרד החוץ בבייג'ינג פרסם הודעה המגנה שימוש בכוח צבאי והפרת ריבונותם של מדינות[11].
מיד לאחר התקיפה הראשונה הזדרז נשיא ארצות הברית ברק אובמה להביע תמיכה בישראל. הוא אמר כי לישראל יש זכות מלאה להגן על עצמה מפני העברות נשק לחזבאללה[12].
ישראל לא הודתה באופן רשמי כי מטוסיה תקפו בסוריה, אך אישרו באופן לא רשמי לכלי תקשורת עולמיים כי היא אכן עומדת מאחורי הפעולה[13]. שר הביטחון משה יעלון רמז והזכיר כי ישראל הציגה קווים אדומים לחזבאללה[14].
- רון בן ישי, התקיפה בסוריה, המסר לאיראן, באתר ynet, 4 במאי 2013
- ירון פרידמן, תקיפה ישראלית, הבלגה סורית ומסר לטורקיה, באתר ynet, 7 במאי 2013
- דני אילון, כך סלל הפיוס עם טורקיה את הדרך לתקיפה בדמשק, באתר וואלה, 9 במאי 2013
- עמוס ידלין, אתגר ההתמודדות עם התעצמות ובניין הכוח של האויב: המקרה של נשק מתקדם לחזבאללה, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 401, 6 בפברואר 2013.
- עמוס ידלין, עשר נקודות למחשבה לאחר התקיפה בדמשק, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, "מבט על", גיליון 424, 9 במאי 2013.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
