תערוכת הארמורי
זו התערוכה הגדולה הראשונה לאמנות מודרנית באמריקה, כמו כן גם אחת מהתערוכות הרבות שהוצגו בחללים הגדולים של בנייני המשמר הלאומי של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תערוכת הארמורי (אנגלית: The Armory Show), הידועה גם בשם ״התערוכה הבינלאומית לאמנות מודרנית״, אורגנה על ידי איגוד הציירים והפסלים האמריקאים (AAPS) בשנת 1913. הייתה זו התערוכה הגדולה הראשונה לאמנות מודרנית באמריקה, כמו כן גם אחת מהתערוכות הרבות שהוצגו בחללים הגדולים של בנייני המשמר הלאומי של ארצות הברית. התערוכה הוצגה במתחם המשמר הלאומי ה-69 שבעיר ניו יורק (מכאן נגזר שמה של התערוכה - ארמורי) בשדרת לקסינגטון בין הרחובות 25–26, החל מ-17 בפברואר ועד 15 במרץ 1913.[1] התערוכה המשיכה למכון האמנות של שיקגו (AIC) ואחר כך עברה לבוסטון, שם, עקב מחסור במקום, הוסרו כל העבודות של האמנים האמריקאים.[2]
פוסטר תערוכת הארמורי, 1913 | |
סוג | תערוכת אמנות |
---|---|
מדינה | ארצות הברית ארצות הברית |
מיקום | החברה לאמנויות קופלי, מתחם המשמר הלאומי ה-69, מכון האמנות של שיקגו |
מועדים | |
תאריכי פעילות | 17 בפברואר 1913 – 19 במאי 1913 (92 ימים) |
קואורדינטות | 40°44′28″N 73°59′01″W |
המופע הפך לאירוע חשוב בתולדות האמנות האמריקאית, שהיו רגילים לאמנות הריאליסטית. התערוכה חשפה אותם לסגנונות של האוונגרד האירופי, כולל פוביזם, קוביזם ופוטוריזם. התערוכה שימשה כזרז לאמנים אמריקאים, שהפכו עצמאיים יותר ויצרו "שפה אומנותית" משלהם.
מקורות האירוע טמונים בהופעתן של קבוצות מתקדמות ותערוכות עצמאיות בראשית המאה העשרים, שקראו תיגר על האידיאלים האסתטיים, מדיניות ההדרה והסמכות של האקדמיה הלאומית לעיצוב, תוך הרחבת התצוגות והמכירות. הייתה זו הזדמנויות, לחשיפה ציבורית רחבה והרחבת קהל האוהדים של האמנות העכשווית באותה העת.