תסמונת אספרגר
שונות נוירולוגית, חלק מהספקטרום האוטיסטי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תסמונת אַסְפֶּרְגֵּר הייתה אחת מתסמונות הקשת האוטיסטית. מאז שנת 2013, התסמונת כבר לא-מאובחנת בפני עצמה, ואנשים בעלי אספרגר נקראים אוטיסטים בתפקוד גבוה.
אנשים עם תסמונת אספרגר נוטים להתעניין בצורה אינטנסיבית בתחומי עניין צרים. הילד שבתמונה מתעניין במדעים, והרכיב מולקולות ריבופלאבין מצעצוע מגנטי. | |
תחום | פסיכיאטריה |
---|---|
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/912296 |
DiseasesDB | 31268 |
MeSH | D020817 |
MedlinePlus | 001549 |
OMIM | 608638 |
סיווגים | |
DSM-5 | Asperger's Disorder |
ICD-10 | F84.5 |
ICD-11 | 6A02.0 |
התסמונת מתאפיינת בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם התנהגות חזרתית והעמקה אובססיבית בתחומי עניין צרים. התסמונת נבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינות, ורמת האינטליגנציה נורמלית ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה – בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא בזה. בהשוואה לתסמונות אחרות על הקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק דמיוני, ופחות הפרעות בשפה המדוברת. לרוב, לאנשים עם תסמונת אספרגר ישנן יכולות טובות של הבנת הנקרא ולימוד שפות וחלקם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.
התסמונת נקראת על שם הרופא האוסטרי הנס אספרגר, אשר חקר ותיאר אותה אצל ילדים בשנת 1944.