תל עכו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תל עכו, הידוע גם כתל נפוליאון, הוא תל במזרח העיר עכו. גובה התל כ-30 מטר, והוא שוכן במרכז רצועת החוף של עמק זבולון וחוף הגליל. שטחו כ-200 דונם, אורכו כ־600 מטר ורוחבו כ־350 מטר. התל נמצא במרחק של כ־700 מטר מזרחית לחוף הים, וכ־750 מטר מצפון לתוואי הנוכחי של נחל נעמן. חלקו הדרומי של התל נהרס במאות השנים האחרונות, בעיקר עקב כריית אדמה לצרכי בנייה.
תל עכו ממערב | |
שמות נוספים | תל אל־פוחאר, תל ריצ'רד לב הארי, גבעת נפוליאון |
---|---|
מידות | |
שטח | 300–400 דונם |
גובה מעל פני הים | 30 מטר |
היסטוריה | |
תרבויות | כנענים, פיניקים |
תקופות | תקופת הברונזה, תקופת הברזל בארץ ישראל I–II, תקופה הפרסית, התקופה הרומית, התקופה הצלבנית, התקופה העות'מאנית |
סוג | תל |
אתר ארכאולוגי | |
חפירות | אוניברסיטת חיפה, רשות העתיקות |
ארכאולוגים | משה דותן, תמי שניידר, מיכל ארצי |
מצב | הרוס |
גישה לציבור | כן |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
מיקום | עכו |
קואורדינטות | 32°55′16″N 35°05′18″E |
מיקומו של התל בקרבת המעגן הטבעי הנוח שבמפרץ חיפה והסמיכות שלו לנתיבי סחר בינלאומיים, הפכו אותו למוקד התיישבות במשך אלפי שנים. מקורות היסטוריים רבים מעידים כי בעת העתיקה, היו בתל רצף של ערים חשובות בעלות מעמד. בתל נמצאו שרידים החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתחילת התקופה ההלניסטית. הם משקפים תרבות חומרית של עיר חוף כנענית-פניקית, שלה היו קשרים ענפים מסחריים ותרבותיים עם מצרים, סוריה, לבנון, קפריסין וארצות הים. בתחילת התקופה ההלניסטית, העיר התפשטה אל המורדות המערביים ועד המקום שבו שוכנת כיום עכו העתיקה.