תחנת וילקס
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת וילקס (באנגלית: Wilkes Station) הייתה תחנת מחקר אנטארקטית שהוקמה ב-29 בינואר 1957 על ידי ארצות הברית כאחת משבע תחנות אמריקאיות שהוקמו עבור התוכנית הבינלאומית הגיאופיזית (IGY) באנטארקטיקה. התחנה הועברה רשמית לאוסטרליה ב-7 בפברואר 1959. היא ננטשה ב-1969 כאשר תחנת קייסי החליפה אותה. מחקר מ-2013 קבע כי במקום יש זיהום ופסולת רבה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
תחנת מחקר אנטארקטית  |
| מיקום |
אזור הברית האנטארקטית |
| מדינה |
אוסטרליה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | 29 בינואר 1957 |
| קואורדינטות | 66°15′26″S 110°31′34″E |
|
(למפת אנטארקטיקה רגילה)  | |
  | |
תחנת וילקס נקראה על שמו של החוקר האמריקני צ'ארלס וילקס, שהוביל את משלחת החקר של ארצות הברית בשנים 1838–1842. וילקס צפה בתופעת השוליים היבשתיים, שעזרה להוכיח כי אנטארקטיקה היא יבשת.[1]
אנשי חיל הים האמריקאי בנו את החלק העיקרי של וילקס בתקופה של 16 ימים בינואר ופברואר 1957, תוך שימוש ב-11,000 טון של חומר ואספקה. נדרש צוות של למעלה מ-100 חיילים כדי להקים את התחנה ששיכנה 24 אנשי חיל הים ומדענים במשך 18 החודשים הבאים.[2]
מכיוון שזו הייתה תקופת המלחמה הקרה, הייתה דאגה רבה מצד ארצות הברית ואוסטרליה לגבי פעילות רוסית באנטארקטיקה. וילקס הייתה בעלת מיקום אסטרטגי בגלל קרבתה לקוטב המגנטי הדרומי.[2]
אוסטרליה קיבלה את השליטה על תחנת וילקס ממחלקת המדינה האמריקאית בפברואר 1959. בשליטה המלאה הוקפאה למשך שנתיים כיון שהחיילים ששהו בבסיס לא אהבו את הרעיון של להיות תחת שליטה אוסטרלית. ב-1961 התחנה עברה לשליטת משלחת החקר האנטארקטית הלאומית של אוסטרליה באופן סופי.[2][3]
וילקס נבנתה במקור בשנת 1957 לתקופה של שנתיים. עד 1964 הפכו המבנים למסוכנים שריפה עקב חלחול דלק, והתחנה נקברה בשלג וקרח. התחנה החדשה, תחנת קייסי (תחנת החלפה) נבנתה בצד השני, הדרומי, של מפרץ ניוקומב, כשני קילומטרים על פני המפרץ מדרום לוילקס. כאשר היא הושקה ב-1969 וילקס נסגרה.[4][5]
תחנת וילקס קפואה כעת כמעט לצמיתות בקרח ומתגלה רק מדי פעם במהלך הפשרה גדולה כל ארבע או חמש שנים. חפצים רבים נותרו משובצים בקרח, ולעיתים קרובות מבקרים יכולים לראות את שרידי התחנה מבעד לקרח.[2]
מה שנותר בוילקס הם מספר מבני צריפים הידועים בשם "בקתות קלמנטס", ושרידים של מחסנים הידועים בשם "בקתות ג'יימסווי".[2]
וילקס כוללת סדרה של מזבלות אחסון וכמות ניכרת של פסולת הנובעת מ-12 שנות שהייה, כולל כ-7000 חביות דלק ונפט. בתחילת 1988, הטייסת ה-17 של הצבא האוסטרלי הציבה את סגן אנדרו סטנר לתחנת וילקס, אנטארקטיקה על מנת לפתח תוכנית ניקיון סביבתית להסרה, בטוחה או סילוק של הצטברות גדולה של אשפה, דלק בחביות, חומרי נפץ, כימיקלים ובלוני גז שהושארו במקום מאז סוף שנות ה-50. התוכנית בוצעה לאחר מכן במשך תקופה של שנים עבור משלחת החקר האנטארקטית הלאומית של אוסטרליה על ידי מספר מפקדים מהטייסת.
מחקר מ-2013 גילה כי האזור מזוהם בפסולת רבה, הנחה תחת שכבות רבות של קרח.[6][7]
- "תחנת הקרח", ספר שנכתב על ידי מתיו ריילי, הוא מותחן בדיוני המבוסס באופן רופף על תחנת וילקס.
- "המקום הקר ביותר על פני כדור הארץ" (1969), נכתב על ידי רוברט תומפסון שהוביל את מסלול ה-Wilkes-Vostock Traverse בספטמבר 1962, וחזר לוילקס בינואר 1963.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
