Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס ג'ון ווטסון האב (באנגלית: Thomas John Watson Sr, 17 בפברואר 1874 - 19 ביוני 1956) היה הנשיא הראשון של חברת המחשבים IBM.
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1874 קמפבל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1956 (בגיל 82) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות סליפי הולו |
| השכלה |
אוניברסיטת קולומביה |
| מעסיק |
IBM |
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
בתקופתו (מ-1914 עד 1952, רשמית עד מותו) גדלה החברה והתרחבה לשווקים בינלאומיים כשהיא מתבססת בעיקר על עיבוד נתונים באמצעות כרטיסי ניקוב. ווטסון פיתח בחברה סגנון ניהול ייחודי ופרץ את עסקיה לשוק הבינלאומי. ווטסון היה אחד האנשים העשירים ביותר בתקופתו ומכונה: "איש המכירות הגדול ביותר בעולם".[1]
הנשיא השני של IBM (בשנים 1952–1971) היה בנו, תומאס ווטסון הבן.
ווטסון נולד בחווה בדרום מרכז מדינת ניו יורק, השכלתו הפורמלית הסתכמה בקורסים לחשבונאות בקולג' מקומי. הוא עבד כאיש מכירות ועבר לבאפלו, שם פתח חנות מוצרי בשר, שנכשלה. כיוון שבחנות הייתה קופה רושמת מתוצרת NCR, שווטסון זיהה בה מוצר טוב וחשוב, הציע עצמו למנהל הסניף בבאפלו כסוכן מכירות של NCR. ווטסון החל לעבוד ב-NCR ב-1896 וב-1900 כבר היה מנהל הסניף ברוצ'סטר ולאחר מכן עבר לנהל את עסקי החברה באוהיו. בראשית העשור הראשון של המאה ה-20 חיזק את החברה עד ליצירת מונופול למעשה בתחום הקופות הרושמות.
ב-1 במאי 1914 נשכר ווטסון למשרת מנכ"ל חברת (Computing Tabulating Recording Corporation (CTR, חברה לייצור מכונות לייצור ולקריאה של כרטיסים מנוקבים מייסודו של הרמן הולרית', ממציא הכרטיס המנוקב. החברה הייתה בת 1,300 עובדים והיו לה הכנסות של 9 מיליון דולר. ב-1924 שינה את שם החברה ל-International Business Machines, ובקיצור, IBM. החברה הייתה למונופול בתחומה בארצות הברית.
לא בכדי הדגיש ווטסון את המילה International (בין-לאומי) בשם החברה. הוא ראה בטוויית יחסי חוץ מנוף הכרחי לצמיחה. בשנת 1937 היה לנשיא לשכת המסחר הבינלאומית (International Chamber of Commerce (ICC. האימרה שטבע, ערב מלחמת העולם השנייה, "World Peace Through World Trade" ("שלום עולמי דרך מסחר עולמי") הפכה לסיסמת לשכת המסחר ולסיסמת IBM כאחד. אולם תאוותו של ווטסון להרחבת עסקים ו"עיוורונו" לטיב לקוחותיו הובילו לביקורת על IBM בשל לקוח מרכזי בדמות ממשלת גרמניה הנאצית ולטענה לפיה, לא רק שמכונות הניקוב של התאגיד האמריקאי סייעו לניהול וביצוע ההשמדה, אלא נכרתה אף "ברית אסטרטגית" בין ווטסון לגרמניה הנאצית, לעניין זה[2][3][4]. ווטסון קיבל מהיטלר את עיטור צלב הברזל הגרמני לאות הוקרה על תמיכתו במשטר הנאצי. ווטסון היה אחראי על פרויקט המחשוב של IBM לניהול ההשמדה באושוויץ.
במקביל, בעת המלחמה נרתמה IBM למאמץ המלחמתי האמריקאי תוך ניצול אתגרי עיבוד הנתונים שהטיל עליה משרד ההגנה האמריקאי לשיפור מוצריה ולרישום פטנטים. עם זאת הכריז ווטסון שלא ירוויח ישירות יותר מ-1% ממכירות לצרכים צבאיים וביטחוניים. כך פיתחה IBM באותה עת את המחשב האנלוגי.
ווטסון היה מנהל כריזמטי שגיבש את החברה סביב דמותו והדגיש שלמרות היותה חברת ענק היא משפחה בעלת מאפיינים, זהות, ערכים ומסורת משותפים. הוא הנהיג תזמורת המורכבת מעובדי החברה, הנהיג קוד לבוש שמרני ומוקפד ודאג להדרכות והכשרות ולמסלולי קידום לעובדים. ווטסון הדגיש בניהולו שלושה נושאים, בראש ובראשונה מכירות, כאשר רוב המכירות התבססו על מודל של ליסינג, לפיו המוצר לא נמכר ללקוח אלא מושכר תמורת עמלה או מופעל בלשכת שירות של החברה עבור הלקוח, המוסר נתונים, מקבל פלט ומשלם עבור השירות. הנושא השני אותו הדגיש היה שירות מיטבי ללקוח (אף על פי שהחברה הייתה מונופול ולא נאלצה להתמודד עם תחרות), כך הונהגו למשל שליחי-שירות על גבי אופניים שיכלו לעבור במהירות בכרך[5]. הנושא השלישי אותו הדגיש ווטסון היה הדרכה, לשם כך יצר מערך ספרי תיעוד והדרכה וקורסי הכשרה לעובדים וללקוחות החברה.
בשנות הארבעים של המאה ה-20 ווטסון היה במועצת המנהלים הלאומית של תנועת הצופים של ארצות הברית ושירת לתקופה מסוימת בתור הנציב הבינלאומי ואף השתתף במספר כנסים בינלאומיים בתור נציג צופי ארצות הברית. בשנת 1944 הוא קיבל את "אות בופאלו הכסף" מתנועת הבוי-סקאוטס של אמריקה. בנו, תומאס ווטסון הבן, שירת מאוחר יותר בתור נשיא תנועת הצופים של ארצות הברית משנת 1964 עד 1968.
משנת 1949 החל לצמצם פעילותו והחל להכניס את בנו, תומאס ווטסון הבן, לעמדות ניהול. ההבדל המרכזי בין האב לבן היה שווטסון האב לא האמין בעתידו של המחשב האלקטרוני והתנגד להתמקדות החברה בכיוון זה, אותו ראה כיקר מדי ביחס לתועלת שניתן להפיק ממנו[דרוש מקור]. בנו, לעומת זאת, הסב את כיוון החברה לאלקטרוניקה והגדיל מאוד את שווקיה.
מרכז המחקר הגדול ביותר של IBM נקרא על שמו - מרכז המחקר תומאס ג'יי ווטסון.
הסיסמה המזוהה ביותר עם ווטסון הייתה "THINK" ("חשוֹב!"). הוא דרש ששלט עליו מודפסת המילה יהיה גלוי בכל חדר, משרד ואולם במפעלי IBM ובמשרדיה, כולל בלשכתו הרשמית. הוא החל להטמיע את הסיסמה עוד ב-NCR[6]. ב-6 ביוני 1935 יצא לאור ביטאון החברה ששמו היה THINK (ביטאון החברה בישראל, שנים לאחר מכן, נקרא "מחשבות"). בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוצג קו המחשבים הניידים של IBM בשם ThinkPad.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
