תוכנית מרשל
תכנית אמריקאית לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תוכנית מרשל, או בשמה הרשמי התוכנית להבראת אירופה (באנגלית: European Recovery Program), הייתה התוכנית המרכזית של ארצות הברית לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה והיא באה במקומה של תוכנית מורגנטאו. היוזמה נקראה על שמו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל והייתה בעיקר פרי תכנונם של בכירים במחלקת המדינה של ארצות הברית, כוויליאם קלייטון (אנ') וג'ורג' קנאן.
מדינות שהשתתפו |
אוסטריה אוסטריה |
דנמרק דנמרק |
פורטוגל פורטוגל |
בלגיה בלגיה |
צרפת צרפת |
גרמניה מערב גרמניה |
הממלכה המאוחדת בריטניה |
יוון יוון |
איסלנד איסלנד |
איטליה איטליה |
לוקסמבורג לוקסמבורג |
הולנד הולנד |
נורווגיה נורווגיה |
שוודיה שוודיה |
שווייץ שווייץ |
טורקיה טורקיה |
יפן יפן |
ארצות הברית ארצות הברית |
מימוש התוכנית נמשך כארבע שנים, במהלכן הושקעו כ-13 מיליארד דולר (כ־173 מיליארד דולר ב־2023, במונחים ריאליים) בתמיכה כלכלית ובייעוץ טכני למדינות אירופה שהצטרפו לארגון ה־OEEC (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי, כיום OECD). מדינות הגוש המזרחי לא השתתפו בתוכנית שכן סטלין, מנהיג ברית המועצות, ראה בה איום.
מטרות התכנית מבחינת ארצות הברית היו שיקום האזורים שנפגעו במלחמה, הסרת חסמי סחר, מודרניזציה של התעשייה, שיפור הרווחה של תושבי אירופה ובלימת התפשטות הקומוניזם.