תהילים ס"ד

תהילים ס"ד הוא המזמור השישים וארבע בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-63). המזמור הוא תחינה של מי שמוקף באויבים גלויים ונסתרים המשתמשים בכל אמצעי שבידם כדי להזיק לו.

תהילים ס"ד לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.
(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) שְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי בְשִׂיחִי מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי. (ג) תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. (ד) אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר. (ה) לִירוֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ. (ו) יְחַזְּקוּ לָמוֹ דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים אָמְרוּ מִי יִרְאֶה לָּמוֹ. (ז) יַחְפְּשׂוּ עוֹלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק. (ח) וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם. (ט) וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם יִתְנֹדֲדוּ כָּל רֹאֵה בָם. (י) וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ. (יא) יִשְׂמַח צַדִּיק בַּה' וְחָסָה בוֹ וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב.

המזמור נחשב סגולה למי שמתו ילדיה.^[1]

תוכנו של המזמור

המשורר מקונן במזמור על קנוניה הנרקמת כנגדו "סּוֹד מְרֵעִים", ועל דברים רעים הנאמרים במטרה להכשילו "אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם... יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים". וכנגד דברים או רוצה המשורר שהישועה תיעשה ותיראה. בסופו של דבר, האל יפגע באויביו והעולם יפנים את הלקח "וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ".

פגיעתו של האל תיעשה מידה כנגד מידה כמו שהם "דָּרְכוּ חִצָּם... פִּתְאֹם יֹרֻהוּ"(ד) יחזיר להם האל "וַיֹּרֵם אֱלֹהִים... חֵץ פִּתְאוֹם"(ח). כך גם מילותיהם הרעות של האויבים חוזרות עליהם "וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם"(ט)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים ס"ד בוויקישיתוף

• תהילים ס"ד מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

1. סגולות בספר תהילים במוקד התהילים הארצי