תאיס (אופרה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאיס היא אופרה בשלוש מערכות ושבע תמונות, מאת ז'ול מאסנה לליברית צרפתית מאת לואי גאלה, המבוססת על הרומן תאיס מאת אנטול פראנס. הוצגה לראשונה באופרה גרנייה בפריז ב-16 במרץ 1894, בכיכובה של זמרת הסופרן האמריקנית סיביל סנדרסון, עבורה כתב מסנה את התפקיד הראשי.[1] את ההפקה המקורית ביים אלכסנדר לפיסידה, עם תלבושות שעיצבו צ'ארלס ביאנקיני ותפאורה של מרסל ג'מבון (מערכה 1, סצנה 1; מערכה 3) ויוג'ין קרפזה (מערכה 1, סצנה 2; מערכה 2). האופרה תוקנה מאוחר יותר על ידי המלחין והוקרנה בבכורה באותו בית אופרה ב-13 באפריל 1898.
מלחין | ז'ול מסנה |
---|---|
ליברטיסט | לואי גלה |
מבוסס על | תאיס, אנטול פרנס |
סוגה | אופרה |
מספר מערכות | 3 מערכות |
זמן התרחשות העלילה | מצרים העתיקה |
שפה | צרפתית |
היצירה הוצגה לראשונה באיטליה בתיאטרון ליריקו אינטרנשיונל במילאנו ב-17 באוקטובר 1903 עם לינה קוואליירי בתפקיד הראשי ופרנצ'סקו מריה בוניני כאתנאאל. בשנת 1907, ככבה האמריקאית מרי גארדן בניו יורק בהופעת הבכורה בארצות הברית.
הועלתה בתל אביב במאי 1948 בניצוחו של מרדכי גולינקין.
תאיס מתרחשת במצרים תחת שלטון האימפריה הרומית, שם נזיר קנובי, אתנאאל, מנסה להמיר את תאיס, הטאירה אלכסנדרונית ובת חסות של ונוס, לנצרות. הוא מגלה מאוחר מדי שהאובססיה שלו כלפיה מקורה בתאווה; בעוד טוהר הלב האמיתי של הטאירה מתגלה, כך גם טבעו השפל של האדם הדתי. היצירה מתוארת לעיתים קרובות כנושאת מעין אירוטיקה דתית, והיו לה הפקות רבות שנויות במחלוקת. המדיטציה המפורסמת שלו, המופע לכינור ותזמורת המנוגנת בין הסצנות של מערכה 2, היא יצירה מוזיקלית קונצרטית המבוצעת לעיתים קרובות; הוא עובד עבור כלים רבים ושונים.
תפקידה של תאיס, בדומה לגיבורה אחרת של מאסנה שנכתבה גם עבור סיביל סנדרסון, אסקלרמונדה, מאתגר מאד. הוא קשה לשירה ושמור רק למבצעים המוכשרים ביותר. אמניות מודרניות כללו את קרול נבלט, אנה מופו, בוורלי סילס, לאונטין פרייס, רנה פלמינג ואליזבת פוטרל.[2][3] Géori Boué היה הראשון שהקליט את האופרה, ב-1952.