שפות קויסאן
משפחת שפות מאפריקה הדרומית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שפות קויסאן הן קבוצה של שפות אפריקאיות המתאפיינות בשימוש ייחודי בעיצורי קליק ומדוברות על ידי הבושמנים, בני קויקוי, בני הדזה וקבוצות נוספות בדרום-מערב אפריקה. שפות קויסאן ידועות בעיקר בעיצורים המצוצים (קליקים) הפונמיים בהן.
תפוצת השפות הקויסאניות ביבשת אפריקה (בצהוב) | |
דוברים | 370,000 |
---|---|
קוד ISO 639-2 | khi |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
במשך רוב המאה ה-20, נחשבו שפות אלו קשורות אחת לשנייה מבחינה פילוגנטית (דיאכרונית), אך תפיסה זו כבר אינה מקובלת במחקר. השפות הקויסאניות מורכבות משלוש משפחות-שפה מובחנות ומשתי שפות מבודדות. מקורן של כל השפות הקויסאניות, פרט לשתיים, בדרום אפריקה. נראה כי דוברי משפחת השפות קווה נדדו לדרום אפריקה זמן לא רב לפני הגירת דוברי שפות הבנטו לאזורים אלו.
לפני התפשטות שפות הבנטו, שפות קויסאן התפשטו ככל הנראה ברחבי אפריקה הדרומית והמזרחית. כיום הן מוגבלות לתחומי מדבר קלהארי, בעיקר בנמיביה ובוטסואנה, ולמרכז טנזניה.
מרבית שפות קויסאן נמצאות בסכנת הכחדה, וכמה מהן כבר נכחדו. רובן לא זכו לשום תיעוד כתוב. השפה בעלת מספר הדוברים הגדול ביותר במשפחה היא קויקוי (Khoekhoe, ידועה גם בשמות נאמה או דמארה, ובעבר "הוטנטוט") המדוברת בנמיביה, בבוטסואנה ובדרום אפריקה, עם רבע מיליון דוברים. שפת סנדאווה (Sandawe) בטנזניה היא השנייה בגדולה, עם כ-40,000 דוברים. שפת צְחוּן (Kung! או Xun!, כאשר "!" בתחילת המילה נהגה כצקצוק "צ") בצפון הקלהארי מדוברת על ידי כ-16,000 אנשים.