Loading AI tools
קטע מהגדה של פסח, הנאמר בליל הסדר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שפוך חמתך הוא קטע מהגדה של פסח, הנאמר בליל הסדר. הקטע נזכר בכל ההגדות העתיקות החל מהמאה ה-11. יש הסבורים שהוא נוסף בעקבות מסעי הצלב.
שפוך חמתך |
---|
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. (תהלים, ס"ט, כ"ה) תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְיָ (איכה, ג', ס"ו) |
היו מנהגים שונים במהלך הדורות באשר להרכב הקטע ולמספר הפסוקים הכלולים בו. בנוסח המקובל היום הקטע הוא ליקוט של ארבעה פסוקים מתהילים וממגילת איכה.
קטע זה גרם במהלך הדורות לטענות והשמצות על היהודים מצד הגויים.
הקטע עצמו הוא ליקוט של ארבעת פסוקים מהתנ"ך. שני הפסוקים הראשונים לקוחים מספר תהילים עט:
(ו) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. (ז) כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.
הפסוק השלישי לקוח מתהילים פרק סט, והפסוק האחרון מסיים את פרק ג ממגילת איכה. מקבילה דומה לפסוקים הראשונים מופיעה בספר ירמיהו:
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּךָ וְעַל מִשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ כִּי־אָכְלוּ אֶת־יַעֲקֹב וַאֲכָלֻהוּ וַיְכַלֻּהוּ וְאֶת־נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ
בכמה מההגדות גרסו "שפוך חמתך על הגויים", כפי המופיע בירמיהו, ולא כנוסח בתהילים שהוא המקור לקטע.
תוכן הקטע הוא בקשה ותפילה לאלוהים שיעניש את הגוים שאינם מאמינים בקיומו ואת האומות שאינן קוראות בשמו, ואף בקשה להשמידם מעל פני האדמה.
המנהג מופיע בהגדות של פסח החל מהמחצית השנייה של המאה ה-12. אברהם פרנקל כותב כי ייתכן והמנהג החל כמנהג עממי לומר פסוקי קללות קודם מזיגת הכוס הרביעית, וייתכן שכבר החל לנהוג באיטליה במאה ה-11, ובהמשך הגיע לצרפת והתקבע כחלק מנוסח ההגדה[1].
יש שכתבו שהמנהג החל לאחר מסעי הצלב, אמנם יוסף תבורי סבור כי הדבר לא ייתכן הן מצד שהמנהג מתועד כבר בכ"י משנת 1145, עשרות שנים קודם מסעי הצלב, ומטעמים נוספים.
ואמנם קטע זה של שפוך חמתך, אינו מופיע בכל ההגדות, כך למשל הוא נעדר מנוסח ההגדה של הרמב"ם, והרס"ג ועוד.
כיום ברוב ההגדות מופיעים ארבע פסוקים הנזכרים לעיל, אך בהגדות עתיקות ישנם גרסאות רבות, יש שכתבו רק את הפסוק הראשון אחרים הוסיפו גם את הפסוק השני, ובהגדות נוספות ישנם פסוקי קללה נוספים[2].
במחזור ויטרי למשל, הקטע אינו מופיע בסדר ההגדה שמובא בשם רש"י, אך מופיע במקום אחר, והוא כולל פסוקי קללות נוספים[3] מלבד ארבעת הפסוקים שנזכרו[4]:
שפוך חמתך... שפוך עליהם זעמך... תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד (תהילים סט כ). תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב: (תהילים סט כו) תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם וְאַל יָבֹאוּ בְּצִדְקָתֶךָ: (שם כח) יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ: (שם כט) תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם (שם ב ט) יְהִי שֻׁלְחָנָם לִפְנֵיהֶם לְפָח וְלִשְׁלוֹמִים לְמוֹקֵשׁ (סט כג) תֵּן לָהֶם יְהֹוָה מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים (הושע ט יד) תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהֹוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם (איכה ג סד) תרדוף... תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם: (איכה ג סה) כי אכל...
כאמור בקהילות רבות (בני אשכנז ועוד) נוהגים לומר במהלך ליל הסדר הקטע "שפוך חמתך". אמירת הקטע נעשית לאחר ברכת המזון: מוזגין כוס רביעית, ואומרים 'שפוך חמתך' ולאחר מכאן ממשיכים באמירת ההלל. יש נוהגים למזוג את הכוס הרביעית לאחר 'שפוך חמתך', קודם ההלל.
בחלק מהגדות הפסח מופיע מנהג כוס אליהו הנביא או כוס חמישית, אותה נהגו למזוג קודם אמירת שפוך חמתך[5].
בפירושי ההגדה השונים ניתנו הסברים רבים מדוע נכנס קטע זה של 'שפוך חמתך' בין שני חלקי ההלל[6]:
כאמור נזכר לעיל שיש נוהגים למזוג בעת אמירתו כוס חמישית או כוס אליהו הנביא. בספרים נזכרו מנהגים נוספים:
מנהג שהשתרש ונפוץ במקומות רבים, הוא לפתוח את הדלת בעת אמירת 'שפוך חמתך'. בספרות האחרונים ניסו להתחקות אחר טעם המנהג, ונאמרו מספר טעמים לכך:
יש נוהגים לעמוד בעת אמירת הקטע[10]. יש שכתבו שהטעם לכך הוא לכבודו של אליהו הנביא.
בחב"ד ובעדות נוספות נהגו להחזיק ביד את הכוס הרביעית, בעת אמירת שפוך חמתך.
קטע הגדה זה עורר טענות רבות בעיקר מגויים שטענו על תוכנו של התפילה המבקשת מאלוהים להרוג את כל הגויים, טענות אלו הושמעו רבות בוויכוחים שהיו בין הדתות השונות לבין היהדות.
במאה ה־13 העבירו יהודים מומרים (למשל ניקולס דונין) לעיונם של חכמים נוצריים כמו פטרוס ונרביליס (אנ')[דרושה הבהרה] קטעים מהתלמוד והצביעו לפניהם על מספר רב של אגדות תלמודיות המכילות הגשמת אלוהים ודברים קשים כנגד ישו (ראו ישו ביהדות) והלכות ודינים שבהם יחס שלילי ביותר למי שאינם יהודים, אחד הקטעים היה הקטע "שפוך חמתך". הדבר נעשה כתחמושת לטוענים הנוצרים בעת הוויכוחים בין מלומדים נוצרים ויהודים, שנערכו ברחבי העולם הנוצרי במטרה להוכיח את עליונות הנצרות. ואכן לאחר שהיהודים הפסידו במשפט פריז, התבצעה אחת השריפות הגדולות הראשונות של ספרי תלמוד בכיכר העירייה של פריז.
בחלק ממהדורות ההגדות שנדפסו באירופה, הושמט הקטע.[11]
לאחר שהרב חיים פסחוביץ, עבר לכהן כרב בעיר כוטימסק, הוא נאסר לזמן קצר, לאחר שציטט בדרשת שבת הגדול את האמרה מההגדה של פסח "שפוך חמתך".
חיים בלוך מביא בספרו "היכל לדברי חז"ל" קטע חילופי ל"שפוך חמתך", שנפתח במילים "שפוך אהבתך". לטענתו מצא את הקטע בהגדה של פסח של הרב שמשון ורטהיימר, הגדה ב"כתב יד מפואר וציורים נפלאים על גבי קלף". הוא מספר שהגדה זו הייתה ביד אחד מניניו של רבי שמשון שהתיר לו לצלם את ההגדה, אך תצלומי ההגדה אבדו לו בימי השואה. הוא מציין כי ההגדה נכתב בוורמס בשנת רפ"א על ידי "יהודה בן יקותיאל נכד רש"י". על אף שצילומי ההגדה נאבדו לו, הנוסח של "שפוך חמתך" נשתייר בידו בכתב ידו[12]. זהו הנוסח שהוא מביא:
שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך קוראים, בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב ומגנים על עמך ישראל מפני אוכליהם. יזכו לראות בטובת בחירך ולשמוח בשמחת גויך
על אף עדותו המפורטת של בלוך, רבים פקפקו באמינות דבריו, וזאת לאור זיופים אחרים שהוכח שביצע. יש הסבורים כי שינה את הנוסח "שפוך חמתך" בעקבות הצלתו מהשואה על ידי גויים[13].
שפוך חמתך מתוך הגדות עתיקות |
---|
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.