שלבקת חוגרת
מחלה הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שַׁלְבֶּקֶת חוגרת (נקראת גם הרפס זוסטר – Herpes Zoster; באנגלית נקראת Shingles) נגרמת על ידי הנגיף Varicella Zoster Virus – VZV, השייך למשפחת נגיפי ההרפס ונקרא גם וירוס-הרפס-אנושי-3 (HHV3). הנגיף גורם לשתי מחלות מוכרות. חשיפה ראשונה לווירוס הווריצלה-זוסטר גורמת למחלת האבעבועות רוח, בדרך כלל בילדות. לאחר המחלה, הנגיף לא עוזב את הגוף, אלא נשאר רדום בגנגליונים של תאי העצב התחושתיים (סנסורים) בגוף לאורך חוט השדרה. כאשר הווירוס מתפרץ בגוף בשנית (פעולה המכונה שפעול או reactivation), נגרמת מחלת השלבקת החוגרת.[1][2][3]
פצעי שלבקת חוגרת על הצוואר והכתף | |
תחום | מחלות זיהומיות |
---|---|
מיקום אנטומי | מערכת העצבים |
גורם | Human herpesvirus 3 |
תסמינים | chronic neuropathic pain, צמרמורת, שלפוחית, כאב ראש, postherpetic neuralgia, חום, נמלול |
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 1132465 |
DiseasesDB | 29119 |
MeSH | D006562 |
MedlinePlus | 000858 |
סיווגים | |
ICD-10 | B02 |
ICD-11 | 1E91 |
הנגיף VZV הוא פתוגן מדבק ושכיח מאוד. נתונים מארצות הברית מראים כי 98% מהאוכלוסייה נחשפו לווירוס בעבר או חלו בילדות באבעבועות רוח.[3] הנגיף יכול להתפרץ אצל כל מי שנחשף אליו בעבר. כ-30% מהאוכלוסייה תפתח שלבקת חוגרת במהלך החיים.[4] הסיכון לחלות עולה משמעותית החל מגיל 50.[5] כ־20% מחולי השלבקת החוגרת הם מעל גיל 80.[4] קיים סיכון מוגבר להופעת שלבקת חוגרת גם בחולים מדוכאי חיסון (עם ממאירויות, בעיקר המטולוגיות, מושתלי מח עצם, חולי HIV, מחלות אוטואימוניות ועוד).
לא ידועות כל הסיבות להתפרצות נגיף ה-Varicella Zoster, אך ידוע כי היחלשות מערכת החיסון (ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף) מהווה גורם. היחלשות כמו זו מתרחשת באופן טבעי עם העלייה בגיל אך גם בעקבות עקה סביבתית,[6] טיפולים כימותרפיים, טיפולי מניעת דחיית שתל, מדכאי חיסון דוגמת נוגדי דלקת סטרואידים ואחרים,[7] תרופות כמו ויקטרליס (נגד דלקת כבד נגיפית HCV)[8] וייתכן שגם בעקבות טיפול בסטטינים [9] ולאחר חיסון לווירוסים אחרים כמו שפעת וקורונה.[10][11] עלולות להיות מספר התפרצויות של המחלה אצל אותו חולה, אך לא ניתן לצפות אצל מי יתפרץ הווירוס או כמה פעמים יתפרץ.[3][1]