שומר ישראל

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל הוא פיוט הנאמר בתפילת הסליחות, לפני אמירת הקדיש. לפי מנהג אשכנז כיום, הקטע משמש גם כסיום לסדר ה"תחנון", הנאמר ברוב ימות החול של השנה בשחרית ובמנחה.^[14] הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

פיוט שומר ישראל - נוסח הספרדים
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל[1] שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל[2] וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם[3] "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"[4] שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד[5] שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי[6] אֶחָד וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הָאוֹמְרִים[7] בְּכָל יוֹם[3] "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל[8] יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד" שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ[9] שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי[6] קָדוֹשׁ וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ"[10][11] שׁוֹמֵר גּוֹי רַבָּא שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי רַבָּא[12] וְאַל יֹאבַד גּוֹי רַבָּא הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא"[13] שׁוֹמֵר גּוֹי מְבֹרָך שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי מְבֹרָך וְאַל יֹאבַד גּוֹי מְבֹרָך הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם "יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ"[13]

רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010

המשורר מבקש מה' לממש את הבטחתו הקדומה לשמור את ישראל, והוא מזכיר את מלות הייחוד והשבח שאומרים ישראל בכל יום בקריאת שמע, בקדושה, ולפי נוסח הספרדים גם בקדיש.

מבנה ותוכן הפיוט

נוסח הספרדים

בפיוט לפי נוסח הספרדים יש ארבעה בתים בני חמישה פסוקים. הבתים בנויים במתכונת אחת, וחמש שורותיהם מקבילות^[15] :

• פנייה אל ה' (תוארו של ה' הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך קבוע – 'שומר' והסומך משתנה – 'ישראל', 'גוי אחד', 'גוי קדוש' ו'גוי רבא');
• בקשה על שמירת העם: 'שמור', והמושא הוא צירוף סמיכות שבו הנסמך קבוע – 'שארית', והסומך משתנה וזהה לנסמך בתוארו של ה' בשורה הקודמת – 'ישראל', 'גוי אחד', 'גוי קדוש' ו'גוי רבא';
• תחינה לבל יאבד העם: אף בו מוגדר העם באותם תארים;
• ייחודו של העם האומרים בכל יום שבחו של מקום;
• שבחו של מקום הוא באותם מבעים שבהם הוגדרו בשורות 1–3 שבחי ישראל.

השורה הרביעית זהה בכל הבתים ויש בה חצי משפט ובו נושא – 'האומרים', ותיאור זמן – 'בכל יום'. המשכו של המשפט הוא השורה האחרונה שהיא מושא המשפט ותחילתו בשורה הקודמת; מושא המציג את תוכן אמירתם של ישראל.

נוסח אשכנז

בפיוט לפי נוסח אשכנז הושמט 'גוי רבא' ו'גוי מבורך'. נוסף על כך, במקום "שארית גוי אחד" אומרים "שארית עם אחד", במקום "שארית גוי קדוש" אומרים "שארית עם קדוש", במקום "האומרים בכל יום 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד'" אומרים "המייחדים שמך 'ה' אלוהינו ה' אחד'" ובמקום "האומרים בכל יום 'קדוש קדוש קדוש'" אומרים "המשלשים בשלוש קדושות לקדוש".

התייחסות בתרבות

שלט בתל אביב עם הכיתוב "אין עוד מלבדו - שומר ישראל" במהלך מלחמת חרבות ברזל

במוזיקה

מספר זמרים שרו את הפיוט:

• הזמר איתן מסורי ביצע ב-1981 את השיר בפסטיבל הזמר החסידי, וזכה איתו במקום השלישי. כלל את השיר גם באלבומו "לפני שנה", בשנת 1983.
• הזמר שלמה ארצי כלל את השיר באלבום עת שערי רצון להפתח.
• עוזיה צדוק - המפיק דוד פדידה לקחו תחת חסותו והוציא איתו את האלבום הראשון "שומר ישראל" ובו 11 שירים. שיר הנושא "שומר ישראל", הולחן לזכר שלושת הנערים החטופים. האלבום זכה להצלחה רבה, ובמצעד שנתי של רדיו קול ברמה הוכתר כזמר השנה.
• גם מנחם פיליפ הוציא אלבום בשם "שומר ישראל" עם השיר (1998) - נבחר לאלבום השנה במצעד הזמר החסידי.
• מקהלת הרבנות הצבאית ביצעה ב-2009 בחידון התנ"ך העולמי לנוער את השיר "שומר ישראל" עם החזן הצבאי הראשי לצהל סא"ל שי אברמסון.
• שחקניות הסרט הסודות שרו את השיר שנכלל גם בפסקול הסרט.

בספרות

ישראל אנטון צולי, רבה של יהדות רומא בשנות השואה (1945-1939) שב-13 בפברואר 1945 המיר את דתו לנצרות קתולית, כתב בזכרונותיו (מתורגם מהמקור באיטלקית):

”מאבי למדתי את האומנות העצומה של תפילה בדמעות. במהלך רדיפות הנאצים ועוד שנים ארוכות לאחר מכן, אני מוצא עצמי גר בחדר קטן, במרכז רומא. שם, בחושך, רעב וקר, אני מתפלל ובוכה: 'הו, שומר ישראל, שמור שארית ישראל, ואל יאבד עם ישראל...!'”^[16]

לקריאה נוספת

• ד"ר יצחק ספיר, עיונים בסידור התפילה - שומר ישראל מאמר על הפיוט, באתר מכללת אורות ישראל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: שומר ישראל

שומר ישראל, באתר ויקיטקסט

• מידע על היצירה "שומר ישראל" באתר מיוזיק בריינז
• מילות השיר "שומר ישראל" באתר שירונט
• הפיוט שומר ישראל, באתר הפיוט והתפילה
• אודות השיר שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, באתר חיבה
• הרב יעקב אריאל, תפילת "שומר ישראל" (בתחנון), באתר ישיבה

הערות שוליים

1. ספר תהלים, פרק קכ"א, פסוק ד': הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
2. ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ו': ...רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׁמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל
3. בנוסח אשכנז, אין אומרים את המילים "בכל יום".
4. ראו קריאת שמע
5. תפילת דוד בספר דברי הימים א', פרק י"ז, פסוק כ"א: וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנוֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם.
6. בנוסח אשכנז, אומרים פה "עם" במקום "גוי".
7. בנוסח אשכנז אומרים פה "המיחדים שמך" במקום "האומרים".
8. בנוסח אשכנז, אין אומרים את המילים "שמע ישראל".
9. עם ישראל, המכונים כך בדברי ה' (שמות, י"ט, ו'), הבאים לפני מעמד הר סיני: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
10. ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ג': ...קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
11. בנוסח אשכנז, אומרים "המשלשים בשלש קדשות לקדוש", או לפי מנהג פפד"מ, "המשלשים בשלש קדשות קדוש קדוש קדוש" במקום "הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ".
12. לפי נוסח אשכנז, אין אומרים חרוז זה, ולא הבא.
13. ראו קדיש
14. בסידורי אשכנז הישנים, פיוט זה נאמר רק בתענית ציבור. עיין סידור אזור אליהו, מהדורה ששית, ירושלים תשס"ח, עמ' סז. על כל פנים, כיום הוא נתקבל ברובן ככולן של הקהילות בכל יום שאומרים תחנון.
15. ד"ר יצחק ספיר, עיונים בסידור התפילה - שומר ישראל מאמר על הפיוט, באתר מכללת אורות ישראל
16. , page 79 Eugenio Zolli, "Before the Dawn," quoted in, Sweet Honey from the Rock, edited by Roy Shoeman