שבעת העמקים

שבעת העמקים (פרסית: هفت وادی - "הַפְת ואדי") הוא ספר שנכתב בפרסית על ידי בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית. הספר ארבעת העמקים נכתב גם הוא על ידי בהאא אללה, ושני הספרים ביחד מפורסמים תחת השם שבעת העמקים וארבעת העמקים. עם זאת, שני הספרים שונים זה מזה ואין ביניהם קשר ישיר.

עטיפת הספר

שבעת העמקים

הספר נכתב בשנת 1860 בקירוב בבגדאד, לאחר שבהאא אללה חזר מאזור העיר סולימאניה שבכורדיסטן. הספר נכתב בתגובה לשאלות שהופנו אל בהאא אללה על ידי שייח' מוחי א-דין, שהיה שופט שהשתייך לקאדריה הסופית^[1]. במקביל לתקופה שבה הוא כתב לבהאא אללה, התפטר השופט מתפקידו, ועשה את שארית חייו במסעות ברחבי כורדיסטן העיראקית^[2].

יצירה זו כונתה על ידי שוגי אפנדי כ"חיבורו המיסטי הגדול ביותר" של בהאא אללה^[3], ובעולם המערבי הספר היה לאחד מכתביו הראשונים שפורסמו, עת הוא תורגם לצרפתית ב-1905, ושנה לאחר מכן לאנגלית^[4].

סגנון הספר נחשב לפואטי, למרות שהוא לא נכתב בסגנון החרוז הלבן. כמעט בכל שורה בטקסט יש חרוז ומשחקי מילים העשויים לאבד ממשמעותם בתהליך התרגום. כיוון שהספר נכתב עבור מוחי א-דין הסופי, עשה בהאא אללה שימוש בדקויות היסטוריות ודתיות שבחלק מהמקרים התבססו על מילים בודדות כדי להתייחס לחריזה בקוראן, במסורות ובפואמות מפורסמות. בתרגומים לאנגלית נעשה שימוש רב בהערות שוליים על מנת לספק הקשר לטקסט.

הספר מתאר את מסעה הרוחני של הנשמה דרך שלבים שונים, החל מהעולם הזה ועד לממלכות אחרות הקרובות יותר לאלוהים, כפי שתואר לראשונה על ידי המשורר הסופי פריד א-דין עטאר (فریدالدین عطار) במאה ה-12 בספרו "הרצאת הציפורים". בספר הסביר בהאא אללה את המשמעות והחשיבות של כל אחד משבעת השלבים^[1]. בהקדמה הוא כתב כי "חלק קראו לזה שבעת העמקים, ואחרים קראו לזה שבע הערים". הדרישות בשלבים השונים מתמלאות בסדר מסוים, ומטרת המסע היא ללכת בעקבות "הנתיב הנכון", "לנטוש את טיפות החיים ולבוא אל הים של מעניקי החיים", וכן "להביט על האהובים". בסיום הספר הוא כותב:

למסעות הללו אין סוף נראה בעולם הזמן, אך המטייל הנפרד - אם אמת מואצלת לו באופן בלתי נראה ושומר האמונה מסייע לו - עשוי לחצות את שבעת השלבים האלה בשבעה צעדים, אפילו בשבע נשימות, אפילו בנשימה אחת, אם אלוהים ירצה ויחשוק בכך.

— ^[5]

בהקדמה לספר התייחס בהאא אללה לעידן חדש המתחיל ב"כול-י שאי" ("כל דבר"), והוא עושה שימוש במטפורות של אחרית הימים מההינדואיזם ובתיאור של ציפייה לעידן זהב המתרומם מתוך עידן של חשיכה: היצירה של כל הדברים בעידן שחור והרסני זה. בקטע זה נעשה שימוש גם בצוואת הבאב ובהקשרים באביים אחרים^[6].

תיאור העמקים

• עמק החיפוש: עמק זה מתואר כשלב הראשון שהמחפש חייב לבצע במסעו. בהאא אללה הצהיר כי המחפש חייב לטהר ליבו, ולא ללכת בדרכי אבותיו הקדמוניים. בחלק זה מוסבר כיצד התשוקה והסבלנות נחוצות כדי לחצות את העמק.
• עמק האהבה: עמק זה הוא המקום שבו המחפש מושווה לעש שמצא להבה. בהאא אללה כתב כי יש נגיעה בלבו של המחפש, וכי הוא מתאהב באלוהים.
• עמק הידע: הידע שאליו קשור העמק הזה הוא ידיעת האלוהים, והוא איננו מבוסס על למידה; בחלק זה של הספר מוסבר כי התגאות בידע ובהישגים מעכבת את ההגעה להבנה אמיתית, שהיא הידע של אלוהים. נאמר כי המחפש, כאשר הוא נמצא בעמק זה, מתחיל להבין את התעלומות הכלולות בהתגלותו של אלוהים, והוא מוצא הגיון וחוכמה בכל הדברים הטובים והרעים, שאותם הוא מבין כרחמיו וכברכתו של אלוהים. עמק זה מכונה בספר "העמק המוגבל האחרון".
• עמק האחדות: בשלב הזה מתואר כיצד המחפש רואה את תכונותיו של אלוהים בכל הדברים שנוצרו, ולא בצורה המוגבלת מעצם טבעו כאדם. המחפש מתנתק מהדברים הארציים, הוא אינו דואג לעצמו ואין לו אגו; במקום כל הדברים הללו הוא משבח את אלוהים על כל הדברים שברא.
• עמק שביעות הרצון: בעמק זה הופך הנוסע לחופשי מכל הדברים, ולמרות שהוא עשוי להיראות עני או נתון לסבל, הוא יזכה ברווחה וכוח מהעולמות הרוחניים כך שבסופו של דבר הוא יהיה שמח. השמחה מוסברת כתכונה של מאמין אמיתי, ולא ניתן להגיע אליה באמצעים חומריים כיוון שאמצעים אלו הם זמניים בלבד.
• עמק הפליאה: בעמק הפליאה המחפש מוכה בתדהמה כתוצאה מהיופי של אלוהים; המחפש מתוודע לטווח הנרחב של הבריאה ואל תהילתה, ומגלה את התעלומות הפנימיות של התגלות האלוהים. באמצעות מעבר מתעלומת בריאה אחת לשנייה מוסבר כיצד המחפש ממשיך להביע פליאה על יצירותיו של אלוהים.
• עמק העוני האמיתי והאפסיות המוחלטת: עמק זה הוא השלב האחרון שאליו המיסטיקה יכולה להגיע. המחפש עני בכל מה שנוגע לדברים חומריים, אך מצד שני עשיר בתכונות רוחניות. בספר מוסבר כי שלב זה הוא מצב של ביטול העצמיות מפני האל, אך אין מדובר באחדות אקזיסטנציאלית: תמצית העצמיות של אלוהים והעצמיות המיסטית הן עדיין נפרדות, בניגוד למה שנראה כאיחוד מלא במסורות אחרות.

לקריאה נוספת

• Julio Savi (2008). Towards the Summit of Reality: An introduction to Bahá'u'lláh's Seven Valleys and Four Valleys. Oxford, UK: George Ronald. ISBN 978-0-85398-522-8.
• Hatcher, J.S. (1997). The Ocean of His Words: A Reader's Guide to the Art of Bahá'u'lláh. Wilmette, Illinois, USA: Bahá'í Publishing Trust. ISBN 0877432597.
• Taherzadeh, A. (1976). The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63. Oxford, UK: George Ronald. ISBN 0853982708.

• על נושא שבעת העמקים נכתב כבר במאה ה-12, בספר הרצאת הציפורים, שירתו של המשורר הסופי הפרסי פריד א-דין עטאר

קישורים חיצוניים

• מידע נוסף על הספר באתר הקהילה הבהאית הבינלאומית
• תקציר של הספר
• מידע נוסף באתר "מיסטיקת הכוכב הבהאי"

הערות שוליים

1. Taherzadeh, Adib (1976). The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63. Oxford, UK: George Ronald. pp. 96–99. ISBN 0-85398-270-8.
2. Walbridge, John (1996). Sacred Acts, Sacred Space, Sacred Time. Oxford: George Ronald.
3. Effendi, Shoghi (1944). God Passes By. Wilmette, Illinois, USA: Bahá'í Publishing Trust. p. 140. ISBN 0-87743-020-9.
4. Winters, Jonah (2003-10-17). "Seven Valleys: Tablet study outline". bahai-library.org.
5. Bahá'u'lláh (1991) [1856-63]. The Seven Valleys and the Four Valleys. Wilmette, Illinois, USA: Bahá'í Publishing Trust. pp. 40–41. ISBN 0-87743-227-9.
6. Hierarchy, Authority and Eschatology in Early Bábí Thought