שבטי ישראל
השבטים אשר לפי המקרא הרכיבו את עם ישראל הקדום / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שעל פי המקרא הרכיבו את עם ישראל הקדום, ונחשבים לפי המסורת לאבותיהם של היהודים של ימינו.
לפי המקרא, השבטים הם הצאצאים של שנים־עשר בניו של יעקב, שנקרא גם "ישראל".[1] מאחר שמצאצאי יוסף בן יעקב יצאו שני שבטים נפרדים – אפרים ומנשה – היו בפועל שלושה־עשר שבטים, אך בהתייחסויות לשבטי ישראל במקרא המספר היחיד המוזכר במפורש הוא שנים־עשר. הסיבות לכך שונות: בחלק מהמקרים נספרים רק השבטים שקיבלו נחלה בארץ ישראל, ולכן שבט לוי נעדר מהספירה ובני יוסף, אפרים ומנשה נספרים כשני שבטים; במקרים אחרים נספרים שנים עשר בני יעקב, ואפרים ומנשה לא מוזכרים;[2] ובחלק מהמקרים נכתב רק "שנים עשר שבטי ישראל" מבלי לפרט.
על פי המסופר בתורה ובספר יהושע, שבטי ישראל נדדו במדבר סיני, ובתום מסע של ארבעים שנה במדבר כבשו את הארץ מידי העמים הכנענים, התנחלו באזורים שונים של ארץ ישראל, הנקראים נחלות, ויחד הקימו את ממלכת ישראל המאוחדת.
בארכאולוגיה המקראית וביקורת המקרא ישנן מספר תאוריות בנוגע למוצאם האתני והגאוגרפי של השבטים. חלק מהן כוללות התפתחות של תרבות ישראלית מתוך עמי כנען שישבו בארץ ישראל, ואחרות מתארות שילוב של עמים אלה עם קבוצות שונות שהגיעו ממקומות אחרים כמו ממלכת מיתני, עבר הירדן, ומצרים.[3][4] חוקרים אינם בטוחים כי אכן התקיימו 12 שבטים ומניחים כי מדובר במספר טיפולוגי. כמן כן, במחקר המדעי יש ויכוחים וספקות לגבי היבטים כמו תקופת האבות, הנדודים במדבר סיני, כיבוש הארץ בתקופת יהושוע, ומקום התיישבות השבטים. חוקרים רבים סבורים כי חלק גדול מהטקסטים הנוגעים לתיאור תקופת השבטים בתקופת האבות, השופטים וספרי מלכים, נערכו בתקופות מאוחרות יותר כמו לאחר גלות ישראל או אף מאוחר יותר וכי יש בהם אי דיוקים.[5][4] גם לגבי האמונות הדתיות של השבטים יש תאוריות שונות כאשר חלק מן החוקרים טוענים כי המסורת הדתית של ישראל גובשה כתוצאה משילוב של אמונות שהביאו שבטים שונים, שמקורן ממקורות שונים כמו מצרים, עמים במדבר סיני, עמי כנען ועוד והתגבשו לגבי תאולוגיה יהודית רק בשלבים מאוחרים יותר.[4]