שבטי המדיארים
יחידות פוליטיות כאשר הונגרים חיו באגן טארים ובהרי אורל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שבטי המדיארים (בהונגרית: Magyar törzsek) של תקופת כיבוש אגן הקרפטים על ידי המדיארים (התיישבות המדיארים במרכז אירופה), נחלקו לשבטים, כמו עמי סְטֶפָּה אחרים. המילה "שבט" עצמה היא רק חלקית קטגוריה מדעית: ההנחה של ימינו היא ששמה העכשווי של "שבט" כזה בהונגרית דהיום, הוא המילה ההונגרית "Had", כלומר צבא, חַיִל, ארמייה, דהיינו קבוצה גדולה של חיילים מאומנים וחמושים למלחמה.[1] לפיכך נוצרו ה"שבטים" כדי לארגן את הלוחמים, ולפי מקורות ביזנטיים ראשי השבטים בעלי הדרגה הגבוהה, כמו בעלי התארים גיולה והרקה, היו גם בעלי סמכות שיפוטית. פסיקותיהם היו מכריעות ביישוב מחלוקות וסכסוכים בין השבטים. ההנחה הרווחת היא שהקלאנים שהיו שייכים לאותו השבט נשפטו על ידי ראשי השבטים שלהם בעצמם.
לפי אנונימוס, ברית (אפשרי גם איחוד או איגוד) השבטים ההונגרית, או ליתר דיוק ברית מנהיגי החמולות המובילות,[2] יכולה להיקרא גם "שבעת המדיארים" או "שבעת ההונגרים".[3] קשיי ההיסטוריוגרפיה של החברות שהיו מיושבות בטרטוריות (למשל ביזנטיון) התעוררו מאוחר יותר לגבי הבנת טבעם של החמולות ההונגריות הנ"ל ולגבי התנאים החברתיים/פוליטיים של עמי הערבות בכלל.[4]