רשות מחוקקת
הרשות האחראית על חקיקת חוקים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרשות האחראית על חקיקת חוקים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים במדינה, ולעיתים מהווה רשות מבקרת על הרשות המבצעת[1]. ברוב הדמוקרטיות הייצוגיות בעולם ישנן שלוש זרועות שלטוניות הנבדלות זו מזו. הרשות המחוקקת בדרך כלל מכונה בשם "פרלמנט" (parliament), או 'בית נבחרים'.
.JPG)
הרשות המחוקקת של מדינת ישראל היא הכנסת.
הרשות המחוקקת היא הגוף שתפקידו לקבוע את הנורמות של המדינה, לרוב בדרך של חוקים: חקיקת חוקים חדשים, וכן ביטול ותיקון חוקים קיימים. לרשויות מחוקקות שונות ברחבי העולם שמות שונים, וכן שיטות החקיקה ומבנה הרשות משתנה ממדינה למדינה.
בשיטה הפרלמנטרית, העם בוחר את נציגיו לרשות המחוקקת והיא הממנה את הרשות המבצעת או מאשרת את הרכבה. שיטה זו היא שיטת הבחירה הקיימת כיום במדינת ישראל. לעומת זאת, בשיטת בחירה ישירה, העם בוחר הן את חברי הרשות המחוקקת והן את ראש הרשות המבצעת, כך שהרשות המבצעת תלויה פחות ברשות המחוקקת.
ישנן רשויות מחוקקות המורכבות מבית מחוקקים אחד (כך בישראל, בה הכנסת היא בית המחוקקים היחיד), וישנן רשויות בנות שני בתי מחוקקים המכונים בית עליון ובית תחתון (כך בארצות הברית, בה חוק צריך לעבור את אישור בית הנבחרים (הבית התחתון) והסנאט (הבית העליון)). לעיתים כוללות רשויות מחוקקות שלושה ואפילו ארבעה בתי נבחרים, או שלושה גופים (כך הדבר בממלכה המאוחדת ובממלכות חבר העמים, בהם הפרלמנט הבריטי מורכב מבית תחתון – בית הנבחרים הבריטי, בית עליון – בית הלורדים ומהמונרך המאשר את החוקים).
ברוב השיטות הפרלמנטריות הבית התחתון הוא החזק מבין שני בתי המחוקקים, אולם ישנן שיטות בהם לשני בתי הנבחרים מעמד שווה או מעמד דומה.
רשות מחוקקת יכולה להתקיים גם בדיקטטורות. במקרה זה מצויות סמכויות הרשות בידי אדם אחד (הדיקטטור, ולא בידי גוף נבחר).
גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם הרשות המבצעת והרשות השופטת, ולעיתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין תקנות[2]. בשטחי יהודה ושומרון אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה באפן חלקי בידי המושל הצבאי, והחוקים המתקבלים בכנסת טעונים אישור מצידו על מנת שיחולו בהם[3].
היו שיטות ממשל בהן לא היווה הפרלמנט חלק מהרשות המחוקקת. כך למשל באימפריה העות'מאנית, לא היה הפרלמנט, שהתכנס לעיתים רחוקות חלק מהרשות המחוקקת. כל סמכויות החקיקה היו נתונות בידי הסולטאן, והפרלמנט נחשב גוף מייעץ בלבד.
הרשות המחוקקת קיימת בכל רמות השלטון. במדינה פדרלית תתקיים רשות מחוקקת הן ברמה הפדרלית, והן ברמה המדינתית, ובהתאם יפעלו בתי מחוקקים מדינתיים לצד הרמה הפדרלית.
ברמת השלטון המקומי יכולות סמכויות החקיקה להיות בידי גוף מבצע (שר בממשלה או ראש עיר) או בידי אספה מחוקקת (כגון מועצת עיר).
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
