רוח השמש
זרימה של חלקיקים טעונים מהשמש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רוח השמש המכונה גם הרוח הסולארית (באנגלית: solar wind), היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס. מהירות החלקיקים הנפלטים היא בין 300 ל-800 קילומטר לשנייה, וצפיפותם קטנה ככל שמתרחקים מן השמש. בסביבות כדור הארץ מגיעה צפיפות החלקיקים לכדי שמונה חלקיקים לסנטימטר מעוקב. רוח השמש נושאת עמה כ-3×10-14 ממסת השמש בשנה.
1. ליבת השמש 2. האזור הקרינתי 3. האזור ההסעתי 4. פוטוספירה 5. כרומוספירה |
6. עטרה 7. כתם שמש 8. גִּרְעוּן 9. התפרצות סולרית |
רוח השמש נחזתה לראשונה ב-1958 על ידי האסטרופיזיקאי האמריקאי יוג'ין פארקר.