קשב
יכולת קוגניטיבית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קֶשֶב או תְּשׂוּמַת לֵב הם יכולות קוגניטיביות של הפרט להתמקד ולהתרכז במידע שרלוונטי לו בזמן נתון, לצורך עיבוד מנטלי ופיזי הדרוש לו להשגת מטרה ספציפית מועדפת. הקשב נועד למנוע את הצפתה של מערכת עיבוד המידע במוח במידע לא רלוונטי שמגיע מהחושים ומהזיכרון[1][2].
ערך זה עוסק ביכולות קוגניטיביות של הפרט להתמקד ולהתרכז במידע שרלוונטי לו בזמן נתון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קשב (פירושונים).
המונח קשב מתייחס לאוסף של יכולות קוגניטיביות המאפשרות ליצורים חיים להתמודד עם כמויות המידע העצומות המציפות את המערכת החושית ולהשתמש בו לצורך התנהגות הסתגלותית ומכוונת מטרה[3]. זהו תהליך מורכב ודינמי של בחירת הדברים שאליהם חשוב לשים לב, שיש לעסוק בהם וכדאי לזכור אותם מרגע אחד למשנהו[4]. הבחירה נעשית על ידי שקלול ערך וסבירות של התוצאות האפשריות ומתן עדיפות לתוצאה המיטבית ברגע נתון[5].