Loading AI tools
תותח על גרמני ממלחמת העולם השנייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרופ K5 (בגרמנית: Krupp Kanone 5) נודע גם כברטה הרזה היו תותחי על גרמנים שיוצרו על ידי חברת קרופ והופעלו במהלך מלחמת העולם השנייה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
artillery model  |
| מדינה מייצרת |
 גרמניה הנאצית |
| יצרן | קרופ |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
25 |
| מידע טכני | |
| אורך |
בשימוש מבצעי : 32 מטר בהובלה : 30 מטר |
| משקל | 218 טון |
| מהירות |
1,128 מ'/ש' |
| מרכב | נע על גבי רכבת |
| מערכות נשק | |
| קליבר | 283 מ"מ |
| סוגי תחמיש | ראו חימוש |
| משקל פגז | 255 ק"ג |
| קצב אש | 15 פגזים/שעה |
| מהירות לוע | 1120 מטרים/שנייה (פגז G35) |
| טווח מקסימלי | 64 ק"מ |
  | |
ייעודם המקורי של התותחים, בדומה לתותחי על גרמנים אחרים, היה שבירת הביצורים הכבדים של קו מאז'ינו, ושמונה תותחים היו זמינים בעת תחילת המערכה על צרפת. כשלושה תותחים נשארו בתעלת למאנש דרך קבע והופעלו עד לסופה של המלחמה, במטרה לפגוע בתובלה הבריטית, אך הם נכשלו במשימה זו. בסך הכל נבנו כ-25 תותחים, שהופעלו בכלל החזיתות במלחמה.
בשל גודלו ומשקלו הרב של תותח-העל, ששקל למעלה מ-200 טון, הוא היה תותח רכבת שפורק לפני העברתו וחלקיו פוזרו בקרונות רכבת רבים, דבר מסורבל שהיה לא אחת נטל לוגיסטי שדרש מאמץ רב והקצאה של משאבים רבים.
בשל הרצון הכללי בגרמניה לאפשר לתותחי על ניידות באופן עצמאי הועלו הצעות ליצירת מרכב לתותח ה-K5, בדומה לתותחי על נוספים, כמו השוורר גוסטב, שעבורו תוכנן הלנדקרוזר P.1500, תותח מתנייע עצום ממדים במשקל של 1,500 טון שיוכל לנייד את תותח העל.
ההצעה הבולטת ביותר, שהיא גם זו שנבחרה, הייתה ליצור גרסה כבדה במיוחד של טנק הטיגר II הכבד, וזו תהיה בעלת מנוע עצום, כך שתוכל להניע את תותח הענק ולאפשר לתותח יכולת ניידות עצמאית, ללא תלות במסילות הרכבת. תוכניות אלו נגוזו בשל תבוסתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בסך הכל, עד לסופה של המלחמה, יצאו מפס הייצור של חברת קרופ 25 תותחי K5.
| תותח פריז | קרופ K5 | שוורר גוסטב | V-3 | |
|---|---|---|---|---|
| תמונה |  |
|
 |
 |
| יצרן | קרופ | קרופ | קרופ | קרופ |
| משתמשת |  הקיסרות הגרמנית |
גרמניה הנאצית |
גרמניה הנאצית |
גרמניה הנאצית |
| ייעוד מקורי | פגיעה באוכלוסייה אזרחית | פגיעה במטרות מבוצרות | פגיעה במטרות מבוצרות | פגיעה באוכלוסייה אזרחית |
| מערכה | מלחמת העולם הראשונה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם השנייה | מלחמת העולם השנייה |
| קוטר | 211 מ"מ
בגרסאות אחרות 238 מ"מ |
283 מ"מ | 800 מ"מ | 150 מ"מ |
| אורך קנה | 34 מטרים | 32 מטרים | 32.48 מטרים | 127 מטרים |
| מהירות לוע | 1640 מטרים/שנייה | 1120 מטרים/שנייה | פגז נפיץ - 820 מטרים/שנייה | 1500 מטרים/שנייה |
| טווח מקסימלי | 130 ק"מ | 64 ק"מ | 38-48 ק"מ (תלוי בחימוש) | 165 ק"מ |
| קצב אש | 1.2 פגזים/שעה (20 פגזים ביום) | 15 פגזים/שעה | 1.5-2 פגזים/שעה (פגז כל 30–45 דקות) | 12 פגזים/שעה |
| משקל פגז | 94-120 ק"ג | 248-265 ק"ג | 4,800 - 7,100 ק"ג | 140 ק"ג |
במהלך המלחמה, תותח מסוג זה הפגיז באופן קבוע במשך שנתיים, את עיר הנמל הבריטית דובר, יחד עם תותחים נוספים, אך תותח זה היה הגדול שבהם. תותח הרכבת, שהוצב בתוך קאלה, היה בעל טווח גדול דיו כדי להגיע לעיר. בשל הפגזות התותח ופגזיו הכבדים, אשר גרמו לנזק רב ויצרו הפחד ובהלה רבה בעיר, נהגו תושבי העיר להסתתר מאחורי הרים וצוקים. לאחר שנודע למפעילי התותח על כך, החלו האחרונים לנהוג בטקטיקה אכזרית: לאחר שבוצע ירי של מספר פגזים, שבגינם תושבי העיר היו נכנסים למקומות מוגנים, היו מפסיקים מפעילי התותח את הירי וממתינים לצפירת ההרגעה. מספר דקות לאחר שזו נשמעה ואזרחי העיר יצאו לרחובות, חודשה ההפגזה של העיר[2].
בשל הנזק הרב שיצרו ההפגזות במהלך המלחמה, והאכזריות של מפעילי התותח, כונתה העיר דובר, "פינת ייסורי הגיהנום".
לאחר המלחמה נתפסו מספר תותחים מסוג זה, על ידי בעלות הברית. הם נבדקו, ולאחר שנסתיימה בדיקתם הם הועברו לתצוגה במוזיאונים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
