Loading AI tools
קרב שנערך בין הצבא הבריטי לאימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה, בשטחה של עיראק המודרנית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב אל-קורנה נערך בדרום מזרח עיראק בין 3 ל-9 בדצמבר 1914 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים לאחר שחצו את נהר החידקל, כיתרו את הכוחות הטורקים שהתבצרו בעיר ושבו את כל חייליו.
מפת הקרב בדרום מזרח עיראק | |||||||||||||
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה | |||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | |||||||||||||
תאריכים | 3 בדצמבר 1914 – 9 בדצמבר 1914 (7 ימים) | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | קרב בצרה | ||||||||||||
קרב אחרי | קרב עמארה | ||||||||||||
מקום | אל-קורנה (אנ') | ||||||||||||
קואורדינטות |
31°01′00″N 47°26′00″E | ||||||||||||
תוצאה | ניצחון בריטי | ||||||||||||
שינויים בטריטוריות | כיבוש אל-קורנה בידי הבריטים | ||||||||||||
| |||||||||||||
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שלטו העות'מאנים במסופוטמיה מזה כ-400 שנה. שלטון זה היה רופף והשלטון המרכזי באיסטנבול התבסס על נציגים מקומיים להם הוענקה סמכות בתמורה לשתוף פעולה.
מנגד שלטו הבריטים במתקני הפקה וייצור נפט בפרס דרך חברת הנפט האנגלו-איראנית וראו במפרץ הפרסי גזרה אסטרגית בו יש לשמור את מתקני היצור וקווי ההולכה בכל מחיר.
עם פרוץ המלחמה, בספטמבר 1914, התייצבו הבריטים והטורקים משני עברי המתרס ומשום כך מיהרו הבריטים לשלוח כוחות להגן על מתקני הנפט בנמל הנפט באבאדאן.
העיר אל-קורנה (אנ') נבנתה בנקודת המפגש של הנהרות פרת וחידקל. מיקום זה מגן על העיר מתקיפה מכוון מזרח ומדרום והוא בא לידי ביטוי במהלכי כיבוש העיר.
עיקר הכח הבריטי התבסס על כח D של חיל המשלוח ההודי (IEFD) בפיקודו של לוטננט גנרל ג'ון ניקסון כשבתור כח החלוץ שימשה הדיוויזיה ה-6 של פונה בפיקודו של לוטננט גנרל ארתור ברט.
לקרב אל-קורנה הקצה הפיקוד הבריטי 2 בטליונים מתוך הדיוויזיה ה-6[1], יחידה מתוך רגימנט "נורפוק" וספינות מלחמה ששייטו בנהר הפרת.
הכח הטורקי שהגן על עיראק, עד המלחמה, היה הארמייה ה-4 שכללה שני קורפוסים:
עם פרוץ המלחמה נשלח הקורפוס ה-12 למערכה בארץ ישראל והדיוויזיה ה-37 של הקורפוס ה-13 נשלחה למערכה בקווקז כך שהכח היחיד שנשאר להגן על עיראק הייתה הדיוויזיה ה-38 בפיקודו של לוטננט קולונל סולימאן אסקרי ביי[2].
הקרבות בזירה זו החלו ב-6 בנובמבר 1914 כשהכוחות הבריטים הפגיזו את העיר פאו, שבשפך נהר פרת והנחיתו שם את כוחות הדיוויזיה ה-6. התנגדות חלשה של כ-350 חיילים טורקים איפשרה לבריטים להתקדם לאורך הנהר אל פנים הארץ ולכבוש, בעקבות קרב בצרה, את העיר עד 21 בנובמבר. עם סיום כיבוש בצרה נסוגו הכוחות הטורקיים במעלה הפרת כשהכוחות הבריטים נעים בעקבותיהם לכוון אל-קורנה, צפונית מערבית לבצרה.
במקביל למאמץ העיקרי הבריטי לאורך נהר הפרת תקפו כוחות כוויתים, שהיו בני ברית של הבריטים, מוצבים טורקים לאורך הגבול בין כווית ועיראק דבר שהביא לריתוק כוחות טורקים בגזרה זו.
קרב אל-קורנה החל ב-3 בדצמבר כשספינות המלחמה הבריטיות הפגיזו את המוצבים הטורקיים וריתקו את הכוחות בטורקים לעמדותיהם. במקביל התקדם הכח הרגלי צפונה במטרה לחצות את נהר הפרת ולתקוף את אל קורנה אולם חציית הנהר נכשלה והכוחות נסוגו.
בעקבות כישלון הקרב ב-3 בדצמבר תוגברו הכוחות הבריטים על ידי שאר היחידות של רגימנט "נורפוק" וכן סוללת תותחי הרים. הקרב חודש ב-6 בדצמבר לפי המתווה המקורי ובתחילתו המשיכו הכוחות לצלוח את הפרת. ב-8 בדצמבר נשלחו חלק מהכוחות יותר צפונה שם איתרו נקודת צליחה על הר החידקל. פעולה זו הביאה את הבריטים לעורפם של הטורקים ולניתוק דרך נסיגתם. לאור חוסר התוחלת בהמשך ההגנה על העיר נכנעו הטורקים לבריטים ב-9 בדצמבר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.