קער
מונח בגאולוגיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קַעַר (בלועזית: סִינְקְלִינָה) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קעור – שקע, הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקער נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה הגאולוגי.
המונח הקרוב 'סינפורם' משמש לתיאור מבנה קעור שיחסי הגיל בין שכבותיו אינם ידועים, ולכן לא ידוע אם חלו בהן מעוות וקימוט.[1] מונח נוסף – קערוֹן (synclinorium) – משמש לתיאור קער נרחב המורכב מקמטים משניים, דוגמת אלה המרכיבים את אזור שכם, ג'נין והגלבוע בשומרון.