הקו הירוק
קווי שביתת הנשק, הגבול של ישראל עד מלחמת ששת הימים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות, עם חריגות מסוימות שנתקבעו בראשית שנות ה-50 ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967.[1] שמו ניתן לו משום שבמפות המודפסות שלפני מלחמת ששת הימים, הוא סומן בצבע ירוק[2]. כינויים נוספים לקו הירוק הם "גבולות 4 ביוני 1967", "גבולות 67" וגם "גבולות 48".
במפה הרשמית של מדינת ישראל, עליה החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון של ממשלת ישראל באוקטובר 1967, על בסיס קווי הפסקת האש של מלחמת ששת הימים, הקו הירוק אינו מסומן.[3]
גבולותיה של ישראל לפני 1967 שיקפו את פרישׂת הכוחות הישראלים והערבים בעקבות הסכמי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות והשינויים שחלו בראשית שנות ה-50. רשמית לא היה זה קו גבול אלא קו הפרדת הכוחות בין ישראל לשכנותיה.
"בעיני העולם, זהו קו הגבול המזרחי של מדינת ישראל, אך המדינה איננה מקבלת טענה זו, ולתפיסתה קו זה אינו קיים. קו גבול אחר – אם ייקבע – ייקבע בהסכם בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית, אם זו תקום אי פעם".[4]
רוב חלקי הקו הירוק משמשים היום כגבול מינהלי בין השטחים עליהם חלה ריבונות ישראל, לבין שטחים המנוהלים על-ידה באמצעות ממשל צבאי או על-פי הסכמים עם הרשות הפלסטינית. לדוגמה, בהסכם לשיתוף פעולה שנחתם בין ארגון מגן דוד אדום ומקבילו הסהר האדום הפלסטיני בדצמבר 2005 נקבע כי הקו הירוק יגדיר את הגבול בין תחומי הפעילות הגאוגרפיים של הארגונים.