קומיקס מצולם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קומיקס מצולם (באנגלית: Photo comics; ידוע בתור פוטונובלה) הוא קומיקס אשר במקום להשתמש באיורים, משתמש בצילומי תמונות משולבים עם בועות דיבור. למרות היותו פחות פופולרי לעומת הקומיקסים המאוירים, קומיקסים מצולמים היו נפוצים בתקופות שונות באיטליה, באמריקה הלטינית[1], בארצות הברית במדינות דוברות אנגלית ובישראל של שנות השבעים. וכן במגזר החרדי בעשור השני של המאה ה-21. עם השנים פחת השימוש בקומיקסים מצולמים לטובת הקומיקסים המאוירים וכיום רוב השימוש בחוברות קומיקס המצולם הם בתור תחביב אספנות[2].
בתהליך היצירה היו מצלמים מספר סצנות על ידי שחקנים או בובות, התמונות היו מסודרות בגודל שווה על גבי העמוד כשמתחת כל תמונה נכתב הסבר על המתרחש בה מנוסחת בזמן הווה ("המתח עולה בחדר", "משה מזעיק את השוטרים"). בחלק מהקומיקסים היה הלטרר משלב בועות דיבור על גבי התמונות בדומה לתהליך יצירת קומיקס רגיל ומכיוון שברוב תקופת תפוצתו השימוש בתמונות צבעוניות היה נדיר, תמונות הקומיקס המצולם היו מודפסות בשחור-לבן וגודל כל תמונה היה כ-8x9 סנטימטר, כגודל תמונה מודפסת ממצלמה אישית[3].
בארצות הברית, היה נפוץ השימוש בקומיקס המצולם בתור עיבוד לסרט או סדרת טלוויזיה, סוג זה ידוע בתור "Photonovels" (סרט תמונות; מתועתק כ-פוטונובלות)[4][5]. בתהליך היצירה היו בוחרים מספר קטעים נבחרים מכל סצנה ומשלבים בהם בועות דיבור בדומה לתהליך יצירת קומיקס קולנועי. דרך זו הייתה חסכונית לבתי ההוצאה לאור להוציא ספרי קומיקס ללא הצורך בהזמנת איורים, ושימש כמענה לצרכנים אשר רצו לחוות את עלילת הסדרה או הסרט בתקופה ש לא היו זמינים וזולים לרוב הציבור[6]. ברוב הפעמים הקומיקס קיצר את הדיאלוג הנאמר בסדרה או בסרט ממנה נלקחו התמונות[1].