קויסאנים
מונח הכולל בתוכו את הקבוצות האתניות של הקוי קוי והבושמנים באפריקה הדרומית. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קְהוֹיְסַנִים הוא מונח הכולל את כל העמים הילידים באפריקה הדרומית שאינם דוברים אחת משפות הבנטו, המשלב בין בני הקוי קוי לבני הסאן.
גבר השייך לבני הסאן | |
אוכלוסייה | |
---|---|
400,000~ (סביב 2010)[1] | |
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
אפריקה הדרומית | |
שפות | |
שפות קויסאן ואפריקאנס[2] | |
דת | |
בעיקר נצרות וסאן (בושמנית) |
הסאן נקראו בעבר בושמנים,[4] (מאפריקאנס Boesmans מהולנדית: Boschjesmens); והקוי קוי היו ידועים בעבר כהוטנטוטים (אנ').[5] משערים שזה מונח אונומטופאי הולנדי המתייחס לעיצורים המצוצים הנפוצים בשפות הקוי קוי. אולם אין עדות לאטימולוגיה זו.[6] השפה של שני העמים מקובצת תחת שפות קויסאן.
הסאן נחשבים בדרך כלל כציידים-לקטים במדבר קלהארי ובאזורים של בוטסואנה, נמיביה, אנגולה, זמביה, זימבבואה, לסוטו וצפון דרום אפריקה. המילה סאן (sān) היא משפת הקוי קוי ומתייחסת פשוט ללקטי מזון ("אלה שמרימים דברים מהאדמה") שאין בבעלותם משק חי. ככזה, הוא שימש בהתייחסות לכל אוכלוסיות הציידים-לקטים של אזור דרום אפריקה שקהילות דוברות הקוי קוי באו איתן במגע, והיה במידה רבה מונח המתייחס לאורח חיים, נבדל מאורח חיים של רועי צאן ובקר או חקלאים, ולא למוצא אתני מסוים. אמנם ישנן קוסמולוגיות ושפות נלוות הקשורות לאורח חיים זה, אך המונח במקור כלכלי ולא תרבותי או אתני.
קוי קוי הוא מציין אתני. הוא מתייחס למספר אוכלוסיות הדוברות שפות קרובות ונחשבות לקהילות הרועים ההיסטוריות באזור הכף הדרום אפריקאי, ועד לנמיביה, שם אוכלוסיות הקוי קוי של אנשי נאמה (אנ') ודמארה הן המוצא האתני הנפוץ ביותר.
אומות הקוי קוי והסאן מקובצות תחת המונח הבודד קויסאנים כמייצגות את אוכלוסיית הילידים של אפריקה הדרומית לפני שהתפשטות הבנטו (אנ') המשוערת הגיעה לאזור לפני בערך בין 1,500 ל-2,000 שנים.
עמים קויסאנים רבים הם צאצאים ישירים של התפזרות מוקדמת מאוד של בני אדם מודרניים מבחינה אנטומית לדרום אפריקה לפני 150,000 שנה. השפות שלהם מראות דמיון טיפולוגי מעורפל, מוגבל במידה רבה לשכיחות של עיצורים מצוצים. הן אינן נגזרות באופן מאומת מפרוטו-שפה משותפת, אך כיום הן מפוצלות לפחות לשלוש משפחות שפות נפרדות ובלתי קשורות (Khoe-Kwadi, ǃUi-Taa ו-Kxaa). הועלתה השערה כי הקוי קוי עשויים לייצג הגעה של אנשים מתקופת האבן המאוחרת (אנ')[hebrew 1] לדרום אפריקה, שאולי נעקרו ממקומם כתוצאה מהגירת הבנטו.[7]
המונח קויסאנים המורכב משמות שתי האוכלוסיות הוא מוסכמה אנתרופולוגית מודרנית בשימוש מאז תחילת עד אמצע המאה ה-20. הוא נטבע על ידי לאונרד שולצה (Leonhard Schulze) בשנות העשרים של המאה ה-20 וזכה לפופולריות על ידי האנתרופולוג היהודי הבריטי אייזק שפרה (אנ').[8] הוא נכנס לשימוש רחב יותר משנות ה-60 בהתבסס על הצעתו של ג'וזף גרינברג לסיווגה של משפחת שפות קויסאן.
במהלך התקופה הקולוניאלית/אפרטהייד אנשים דוברי אפריקאנס עם מוצא חלקי של קויסאנים קובצו באופן היסטורי גם כשחורים של הכף (Cap Blacks, אפריקאנס: Kaap Swartes) או שחורים של מערב הכף (Western Cape Blacks, אפריקאנס: Wes-Kaap Swartes) כדי להבדיל אותם באופן לא מדויק מהעמים דוברי הבנטו, האוכלוסייה האפריקאית הילידית האחרת של דרום אפריקה שגם בה היה מוצא משמעותי של קויסאנים.[9]
המונח קויסאנים (אוית במקור כ-Khoisan, אבל גם כ-KhoiSan ,Khoi-San ו-Khoe-San) התקבל גם בשימוש בדרום אפריקה ככינוי עצמי לאחר סיום האפרטהייד בסוף שנות ה-90. מתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיימת תנועת "פעיל קויסאן" (Khoisan activist), הדורשת הכרה וזכויות קרקע מהממשלה והמיעוט הלבן המחזיק בחלקים נרחבים מהקרקע הפרטית של המדינה.[10]