Loading AI tools
כלי פריטה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוֹטוֹ הוא כלי מיתר יפני מסורתי הדומה לציתר, והוא כלי הנגינה הלאומי של יפן. זהו כלי פריטה העשוי מעץ הפאולוניה. הוא בעל 13 מיתרים שמתוחים על 13 גשרים ניידים. אורכו כ-180 סנטימטר ורוחבו כ-25 סנטימטר. קיים גם קוטו בעל 17 מיתרים וגרסאות נוספות בעלי עשרים, עשרים וחמש ואפילו שלושים מיתרים[1]. באופן מסורתי נהוג לנגן על הקוטו בכריעה או בישיבה על הרצפה.
מוצאו של הקוטו מכלי הגוז'נג הסיני, שהגיע ליפן במאות ה-7 וה-8. מקורו של הקוטו המודרני הוא בכלי גקוסו ששימש במוזיקת החצר הקיסרית (גאגאקו). במהלך המאה השבע עשרה יאטצוהאשי קנגיו, מוזיקאי עיוור שלמד קוטו בניגוד לכלל שלא ניתן ללמד אותו לעיוורים, שינה את הרפרטואר של הקוטו והפך את המוזיקה לזמינה לקהל רחב יותר[2]. הקוטו הפך לכלי פופולרי מאוד בקרב האצולה היפנית. חוברו לו יצירות סולו ויצירות להרכבים קאמריים שכללו את הקוטו. נגן הקוטו גם שר לעיתים לצלילי הנגינה של הקוטו.
לכל חלק של הקוטו יש שם מסורתי שמתחבר לדעה שצורתו של הקוטו דומה לדרקון. החלק העליון נקרא "קליפת הדרקון" והחלק התחתון נקרא "קיבת הדרקון". קצה אחד של הקוטו המורגש בגלל מעטפת הבד הצבעונית הניתנת להסרה מכונה "ראש הדרקון" המורכב מחלקים כמו "קרני הדרקון", "לשון הדרקון", "עיניי הדרקון" ו"מצח הדרקון". הקצה השני של הקוטו נקרא "זנב הדרקון"[3].
את הקוטו מנגנים על ידי מריטת המיתרים עם האגודל ושתי האצבעות הראשונות של יד ימין, אשר מצוידות במפרט שנהב הנקרא טסומה (טופר הדרקון)[4].
המונח קוטו מופיע בקוג'יקי ביחס לכלי מיתר עתיק. גרסאות שונות של הכלי נוצרו ובסופו של דבר חלק מהם הפכו לווריאציות הסטנדרטיות של הקוטו בימינו. ארבעת סוגי הקוטו (gakuso, chikuso, zokuso, tagenso) נוצרו על ידי תת-תרבויות שונות, אך גם הותאמו לשינוי סגנון הנגינה[5].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.