קוונטום
המנה המינימלית של ישות פיזיקלית כלשהי באינטראקציה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בפיזיקה, קוונטום (ברבים: קוונטה) הוא הכמות המינימלית של ישות פיזיקלית כלשהי באינטראקציה. ביסודו של המונח עומד הרעיון שגודל פיזיקלי (לדוגמה אנרגיה, תנע, וכו') עשוי לקבל את ערכו רק מתוך קבוצה בת מנייה של ערכים. הנחה זו נקראת "הנחת הקוונטיזציה", ואומרים אז שהגודל מקוונטט.[1]
ערך זה עוסק ביחידת אנרגיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קוונטום (פירושונים).
לדוגמה, פוטון הוא קוונטום בודד של אור, ומתייחסים אליו כמנת אור בדידה. כמו כן, האנרגיה של אלקטרון שקשור לאטום היא מקוונטטת, מה שגורם ליציבות האטום.
רעיון הקווינטוט מהווה אחד הבסיסים של מכניקת הקוונטים הנקראת על שמו, ונדרשת על מנת לתאר את העולם בקני מידה קטנים מאוד (קנה מידה של חלקיקים).