ציד החד-קרן

ציד החד-קרן (באנגלית: The Hunt of the Unicorn) הוא שמה של סדרה של שבעה שטיחי קיר שנארגו בין השנים 1495–1505. שטיחים אלה, שנעשו בסגנון מילפלר, מציגים תיאור של ציד חד-קרן. השטיחים מוצגים בקלוסטירס - אגף ממוזיאון המטרופוליטן לאמנות שנמצא בפארק פורט טריון, בצפון האי מנהטן בעיר ניו יורק.

פרטים רבים אינם ידועים על נסיבות יצירת שטחי הקיר ומשמעותם. לא ברור האם שטחי הקיר נועדו להיות מוצגים יחד, באותו חדר, או בנפרד. ככל הנראה שטיחי הקיר נארגו בהזמנת אן מברטאן על מנת לחגוג את נישואיה לשארל השמיני, מלך צרפת.

השטחים היו בבעלות משפחת לה רושפוקו במשך כמה מאות שנים עד שנרכשו על ידי ג'ון ד. רוקפלר, הבן בשנת 1922. רוקפלר תרם את השטיחים למוזיאון המטרופוליטן בשנת 1937.

בשנת 1998 עברו שטיחי הקיר ניקוי ושיקום נרחב.

השטיח הראשון מתאר את הציידים היוצאים לצוד את החד-קרן, ומשחררים את כלבי הציד. הציידים מגלים את החד-קרן בסמוך למעיין מורעל, והחד-קרן משתמש בכוח קרנו על מנת לטהר את המים הרעילים. בעלי החיים שבטבע (טווסים, אריות) ממתינים לטיהור המים. החד-קרן מנסה להימלט מהציידים ואלה זורקים עליו את חניתותיהם, אולם החד-קרן מדלג מעל פלג מים ונמלט מהציידים. בשטיח נוסף רואים את החד-קרן נלחם בציידים ותוקע קרנו באחד הכלבים. באמצעות העלמה, נתפס החד-קרן ומוצא להורג. גופתו מובלת לטירה על ידי הציידים. בשטיח האחרון החד-קרן קם לתחיה, אולם הוא כלוא.

ישנן פרשנויות רבות למשמעות המתוארת בשטיחים. ניתן להבין את השטיחים כאלגוריה לאהבה - החד-קרן מסמל את האהבה המושלמת, ורק בקשיים רבים ניתן לתפוס את האהבה או למצוא את האהוב. הפרשנות המקובלת היא שבמקביל לאלגוריה הבסיסית ישנה גם אלגוריה נוצרית דתית, החד-קרן הוא אלגוריה לפסיון של ישו ולקומו לתחייה, והעלמה (היחידה היכולה להגיע אל החד-קרן) היא מרים, אם ישו. על פי האמונה המקובלת בימי הביניים, ניתן ללכוד חד-קרן רק באמצעות עלמה בתולה - אלגוריה לכך שהטבע האלוהי של ישו יכול להפוך לאנושי, על פי האמונה הנוצרית, רק באמצעות מרים הבתולה. הציד מקביל לייסורים של ישו בהולכו בוויה דולורוזה.

בעלי החיים השונים אף הם מהווים משלים. האריה, המתואר כישן בעיניים פקוחות מסמל את השלטון, הצבי, שהאמינו כי הוא הורג את הנחשים, מסמל את הדת המצילה מרוע.