צארבץ

צַארֶבֶץ (בבולגרית: Царевец) היא מצודה מימי הביניים הנמצאת על גבעה בעלת אותו שם בעיר וליקו טרנובו שבצפון בולגריה. בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1185–1393 העיר נקראה טרנובו, והייתה עיר הבירה, ומרכז השלטון - ארמון הצאר וכנסיית הפטריארך היו בצַארֶבֶץ.

העדות המוקדמת ביותר להתיישבות היא מהאלף השני לפנה"ס. במאה הרביעית התיישבו שוב במקום ובמאה החמישית הוקמה במקום מצודה ביזנטית. בניית המצודה הבולגרית החל מהמאה ה-12, עם כינונה של האימפריה הבולגרית השנייה, שבירתה הייתה בווליקו טרנובו. אז הפכה המצודה לחשובה ביותר בבולגריה.

בשנת 1393 המצודה נכבשה על ידי סולימאן צ'לבי, בנו של באיזיט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית, לאחר 3 חודשי מצור. היא הוחרבה ונשרפה ב-17 ביולי, והאירוע סימל את סופה של האימפריה הבולגרית.

שיחזור המצודה החל בשנת 1930 בתקופת ממלכת בולגריה, והסתיימה בשנת 1981 - לכבוד 1,300 שנים לתחילת העצמאות הבולגרית.

המצודה מתנשאת על גבעה המזדקרת מעל עמק בו זורם הנהר יאנטרה. מוקפת חומות שעוביין עד 3.6 מטר, עם 3 שערים. השער הראשי - הכניסה המערבית ביותר עם גשר מתרומם, בה ממוקמת הכניסה הקיימת כיום.

ארמון הצאר ממוקם במרכז המצודה, מוקף בחומה נוספת ובה שני מגדלים. בארמון נמצא חדר הכס, כנסיית הארמון, ואגף מגורים.

בראש הגבעה ממוקמת כנסיית וארמון הפטריארך, שנבנו על שרידי כנסייה עתיקה יותר. הכנסייה שוחזרה בשנת 1981, ועל קירותיה צוירו בשנת 1985 ציורי קיר בסגנון מודרני, המתארים מוטיבים נוצריים, אך גם אירועים מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה.

מגדל בלדווין (Балдуинова кула) בצד הדרומי של המצודה, הוא שחזור של מגדל בסגנון ימי הביניים ממצודה בולגרית אחרת, במקום בו היה מגדל קדום יותר שבו נכלא ומת בלדווין הראשון שליט האימפריה הלטינית.

ארכאולוגים מצאו על הגבעה שרידים של כ-400 מבנים שונים שנבנו רובם בימי הביניים, כולל 22 כנסיות וארבעה מנזרים.

בצד הצפוני של המצודה, על צוק המתנשא בגובה רב מעל הנהר, נמצא "סלע ההוצאה להורג", ממנו היו דוחפים את הנידונים למוות אל מותם.

מאז 1985 מתקיים במקום בשעות הערב המאוחרות חיזיון אור-קולי אם הגיעו מספיק תיירים לעיר, המופע משלב אורות ובהם קרני לייזר, מוזיקה דרמטית עם פעמוני כנסייה והוא מתאר את תולדות המקום ואת ההיסטוריה של בולגריה.