צ'ארלס שילר (באנגלית: Charles Sheeler; 16 ביולי 1883 - 7 במאי 1965) היה אמן אמריקאי הידוע בציוריו המודרניים, כמו גם בצילום מסחרי ובסרט האוונגרדי, "מנהטה", שעשה בשיתוף פעולה עם פול סטרנד. שילר מוכר כאחד המאמצים המוקדמים של המודרניזם באמנות האמריקאית, והשתייך לזרם הפרסיסיוניזם.
 | |
| לידה |
16 ביולי 1883 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1965 (בגיל 81) דובס פרי, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות סליפי הולו |
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
אמנות מודרנית |
| זרם באמנות |
פרסיסיוניזם |
| הושפע על ידי |
תומאס פולוק אנשוץ |
| יצירות ידועות |
Suspended Power |
  | |
ביוגרפיה
צ'ארלס שילר הבן נולד בפילדלפיה, פנסילבניה. הוא למד בבית הספר לאמנות תעשייתית במוזיאון פנסילבניה בין השנים 1900 ל-1903, ולאחר מכן באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה, שם למד אצל ויליאם מריט צ'ייס. הייתה לו הצלחה מוקדמת כצייר והציג בגלריה מקבת ב-1908. [1]רוב השכלתו הייתה ברישום ובאמנויות שימושיות אחרות. הוא נסע לאיטליה עם סטודנטים אחרים, שם התלהבו מהציירים האיטלקים של ימי הביניים, כמו ג'וטו ופירו דלה פרנצ'סקה. לאחר טיול לפריז ב-1909, שילר קיבל השראה מיצירות של אמנים קוביסטים כמו פבלו פיקאסו וז'ורז' בראק. [2] בשובו לארצות הברית, שילר הרגיש שהוא לא יוכל להתפרנס כצייר מודרניסטי, אז החל לעסוק בצילום מסחרי, תוך התמקדות בנושאים אדריכליים.
בתחילת הקריירה שלו, הוא הושפע מאוד ממותו של חברו הקרוב מורטון ליווינגסטון שמברג במהלך מגפת השפעת של 1918. [3] הציור של שמברג התמקד מאוד במכונות ובטכנולוגיה, [4] נושא שהופיע באופן בולט בעבודתו של שילר עצמו.
שילר היה הבעלים של בית חווה בדוילסטאון, פנסילבניה, כ-50 קמ מחוץ לפילדלפיה, אותו חלק עם שמברג עד מותו של האחרון. הוא כל כך אהב את התנור של הבית מהמאה ה-19, עד שכינה אותו "בן לוויה" שלו והפך את התנור לנושא הצילומים שלו. בית החווה עצמו מילא תפקיד בולט ברבים מצילומיו, הכוללים צילומים של חדר השינה, המטבח וגרם המדרגות. בשלב מסוים הוא צוטט כמי שכינה אותו "הקלויז שלו". עבודתו הייתה גם חלק מאירוע הציור בתחרות האמנות באולימפיאדת הקיץ של 1932.[5]
ב-2 באפריל 1939 נשא שילר לאישה את מוסיה מטאס סוקולובה, אשתו השנייה, שש שנים לאחר מותה ב-1933 של אשתו הראשונה קתרין ביירד שפר. ב-1942, שילר הצטרף למוזיאון המטרופוליטן כעמית מחקר בכיר בצילום, עבד על פרויקט בקונטיקט עם הצלם אדוארד ווסטון, ועבר עם מוסיה לאירווינגטון און הדסון, כעשרים קילומטרים צפונית לניו יורק. שילר עבד במחלקת הפרסומים של מוזיאון המטרופוליטן בין השנים 1942 ל-1945, וצילם יצירות אמנות וחפצים היסטוריים. [6]
שילר צייר בסגנון דיסיקוניסטי שהשלים את צילומיו.[7]
מנהטן
ב-1920 הזמין שילר את הצלם פול סטרנד לשתף פעולה ב"דיוקן" של מנהטן בסרט. הסרט היה של תשע דקות ונקרא Manhatta על שם שירו של וולט ויטמן, Mannahatta. הוא היה הסרט האוונגרדי הראשון שנוצר באמריקה. [8]
עבודה עם ג'נרל מוטורס וחברת פורד מוטור
עבודתו מוצגת במרכז הטכני של ג'נרל מוטורס בוורן מישיגן. [9] הוא נשכר על ידי חברת פורד כדי לצלם וליצור ציורים של המפעלים שלהם.
סדרת אנרגיה
בשנת 1940 פרסם מגזין "פורצ'ן" סדרה של שישה ציורים שהוזמנו משילר. כדי להתכונן לסדרה, שילר בילה שנה בנסיעות ובצילומים. עורכי פורצ'ן שאפו "לשקף את החיים באמצעות צורות... "המתחקות אחר הדפוס של המוח האנושי", ושילר בחר שישה נושאים כדי להגשים את הנושא: גלגל מים (כוח פרימיטיבי), טורבינת קיטור, מסילת רכבת (Rolling Power), טורבינה הידרואלקטרית (Suspended Power), מטוס (Yankee Clipper) וסכר (דו-שיח של שמיים ואדמה).[10]
קישורים חיצוניים
- צ'ארלס שילר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
צ'ארלס שילר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
צ'ארלס שילר, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
