פרו דה קוויליאן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרו או פדרו דה קוויליאן (בפורטוגזית: Pêro da Covilhã; ~1450, ליסבון – ~1530, אתיופיה) היה דיפלומט ומגלה ארצות פורטוגזי. ידוע בעיקר במסעו למזרח, לפי דרישת המלך ז'ואאו השני, שנועדה לאסוף מידע על דרכי המסחר ותחנות הביניים באוקיינוס ההודי לקראת מסעותיו של ואסקו דה גאמה.
לידה |
~1450 ליסבון פורטוגל |
---|---|
פטירה |
~1530 אתיופיה |
לאום | פורטוגזי |
תקופת הפעילות | 1487–1530 (כ־43 שנים) |
מספר מסעות | 1 |
אזורים שחקר | הודו, מצרים, אתיופיה |
מידע על חייו | |
בהיותו כבן 18, התיידד עם אזרח ספרדי אשר שהה בביקור בעיר קוויליאן שבפורטוגל כדי לקנות בדים ואריגים, וזה הזמין את דה קוויליאן לבוא לספרד ולשרת את אדונו, דון חואן דה גוזמן, אחיו של דוכס מדינה-סידוניה שהיה אחד האצילים הבולטים בסביליה שבממלכת קסטיליה. פרו הסכים לבוא עמו לסביליה, ושרת כנושא חרב. הדוכס, שנודע גם כ"פיראט הספרדי", התרשם מאוד מחיוניותו של דה קוויליאן והזמין אותו להשתתף בהפלגותיו, אולם דה קוויליאן לא נעתר להזמנה. ב-1474 הוא יצא לליסבון, בלוויית דה גוזמן, לראיון אצל אפונסו החמישי, מלך פורטוגל.
דה קוויליאן התחבב על המלך, בין היתר בשל שליטתו בשפות, ובעיקר בשפה הערבית, ודון חואן דה גוזמן ויתר על שירותיו של דה קוויליאן לטובת המלך. כך, בגיל 24, התמנה דה קוויליאן כאחראי על דורבנות הרכיבה של המלך. עם חלוף הזמן, החליט המלך למנות את דה קוויליאן לתפקיד נושא כליו, תפקיד שהקנה לו זכות לשאת כלי נשק ולהחזיק בסוס משלו.
ב-1476 לחם דה קוויליאן לצד דום אפונסו החמישי בקרב טורו, שהיה ניסיון כושל ליטול את כס המלוכה של קסטיליה (אפונסו החמישי היה גיסו של מלך קסטיליה אנריקה הרביעי). מאוחר יותר הוא ליווה את אפונסו החמישי, כאשר נסע לצרפת לשכנע את לואי האחד עשר, מלך צרפת, לסייע במאבקו על כתר קסטיליה. לאחר שנסיונותיו להמליך עצמו גם על קסטיליה העלו חרס, הוא ויתר על תפקידו כמלך פורטוגל והמליך תחתיו את בנו ז'ואאו השני.
לאחר כישלונו של קשר כנגד ז'ואאו השני, הוציא המלך להורג במו ידיו את דוכס ברגנסה והטיל על דה קוויליאן לחקור את שאירע ואילו אצילים היו מעורבים בקשר. דה קוויליאן הצליח לבסס את אשמתם של דיוגו, דוכס ויזאו, ושל גארסיה דה מנזש, בישוף העיר אבורה.
בשנים בהן שירת בחצר המלך הוא אף נשא לאישה את קתרינה, ולאחר חודשים ספורים הרתה אשתו.
ז'ואאו השני ביקש להמשיך במפעל התגליות בו החל הנסיך אנריקה הספן. כחלק מהצעדים שנקט כדי לחדש את מסעות התגלית הימיים, הוא מינה את דה קוויליאן לשאת ולתת על חוזי שלום עם הבֶּרבֶּרים מהמגרב (דוגמת מלכי פאס ותלם סן), ובכך למנוע התנכלות מצדם, בעת שהתקדמו הפורטוגזים בצורה איטית במסעות התגלית שלהם לאורך חופי אפריקה.