פרוקופליה

פרוקופליה (בסרבית קירילית: Прокупље) היא עיר ורשות מקומית בדרום סרביה, בירת מחוז טופליצה. אוכלוסיית העיר מונה כ-27 אלף תושבים, מתוך כ-44 אלף ברשות המקומית.

פרוקופליה
Прокупље

סמל פרוקופליה
כנסייה בעיר
כנסייה בעיר
מדינה	סרביה סרביה
מחוז	מחוז טופליצה
ראש העיר	ליובישה ג'ורקוביץ'
שטח	759[1] קמ"ר
גובה	273 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	27,333[2] (2011)
קואורדינטות	43°14′00″N 21°36′00″E
אזור זמן	UTC +1
http://www.prokuplje.org.rs/
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת סרביה מוגדלת)   בלגרד נובי סאד ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין פנצ'בו צ'אצ'אק נובי פאזאר קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה הצפונית אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצג. קרואט. הונגריה הים האדריאטי פרוקופליה (למפת סרביה רגילה)   בלגרד נובי סאד ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין פנצ'בו צ'אצ'אק נובי פאזאר קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה הצפונית אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצג. קרואט. הונגריה הים האדריאטי פרוקופליה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

ההתיישבות האנושית באזור החלה עוד בתקופה הנאוליתית, ממצאים מתקופה זו נמצאו בקרבת העיר. עדויות מוקדמות לעיבוד מתכת נמצאו באתר ארכאולוגי בכפר פלוצ'ניק (Pločnik) שבתחומי הרשות. גרזן נחושת שהתגלה באתר מתוארך לשנת 5,500 לפנה"ס, חוקרים מסוימים טוענים כי ממצא זה מעיד שהתקופה הכלקוליתית באירופה החלה מאות שנים לפני הכרונולוגיה המקובלת במחקר המודרני^[3].

האזור ייושב מאוחר יותר על ידי שבטים תראקים ואחר כן על ידי הסקורדיסקים (שבט קלטי, Scordisci) בשנת 279 לפנה"ס. לאחר שהרומאים שעבדו את השבטים באזור, העיר השתייכה לפרובינקת מואסיה ונקראה "האמאום" (Hammeum). לפי מפת פויטינגר, העיר הייתה תחנה בדרך הרומית לז'ה-ניש^[4]. ספא רומי גדול-ממדים התגלה במרכז העיר בשנת 2008^[5]. בסוף המאה הרביעית לספירה, עם חלוקת האימפריה הרומית כל מחוז טופליצה המודרני השתייך לאימפריה הביזנטית. בתקופה הביזנטית העיר נקראה "קומפלוס".

במאה ה-6 שבטים סלאביים החלו להתיישב באזור, קומפלוס שינתה את שמה ל"פרוקופליה" על שם פרוקופיוס מסקיתופוליס^[6].

העיר הוזכרה לראשונה במסמכים נוצריים בימי הביניים המאוחרים, חשיבותה גדלה בתקופת שלטונו של לאזאר, נסיך סרביה לפני הכיבוש העות'מאני בשנת 1454. במשך 423 שנות השלטון העות'מאני העיר נקראה אורגופ והיא הייתה חלק מסנג'ק ניש. במאות ה-16 וה-17 העיר ביססה את חשיבותה, היא שגשגה כלכלית בזכות קשרי המסחר שלה עם דוברובניק. בנובמבר 1915 נכבשה העיר בידי האוסטרים^[7].

בין השנים 1929 ל-1941, פרוקופליה הייתה חלק מבאנובינת מוראביה בממלכת יוגוסלביה. העיר ניזוקה במלחמת העולם הראשונה והשנייה, והפכה לעיר תעשייתית בעידן הפוסט-מלחמתי.

דמוגרפיה

על פי מפקד האוכלוסין ב-2011, אוכלוסיית הרשות המקומית פרוקופליה מונה 44,419 תושבים. רובם המוחלט סרבים (92.16%). 60% מאוכלוסיית הרשות מתגוררת באזורים עירוניים.

קבוצה אתנית	משאל העם 2011
סרבים	40,936
צוענים	2,145
מונטנגרים	113
רומנים	75
מקדונים	74
קרואטים	35
גוראנים	24
אחרים	1,017
סך הכל	44,419

ערים תאומות

• שווייץ איוורדון-לה-באן, שווייץ
• נורווגיה קוריין, נורווגיה
• צרפת מונטובן, צרפת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרוקופליה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרוקופליה

הערות שוליים

1. Municipalities of Serbia, 2006, המשרד הסרבי לסטטיסטיקה, בלגרד, מרץ 2007
2. 2011 Census of Population, Households and Dwellings in the Republic of Serbia: Comparative Overview of the Number of Population in 1948, 1953, 1961, 1971, 1981, 1991, 2002 and 2011, Data by settlements, המשרד הסרבי לסטטיסטיקה, בלגרד, 2014
3. Miljana Radivojević, Thilo Rehren, Julka Kuzmanović‑Cvetković, Marija Jovanović and J. Peter Northover, "Tainted ores and the rise of tin bronzes in Eurasia, c. 6500 years ago", Antiquity 87(338), 2013, pp. 1030–1045
4. Constantin Băjenaru, Minor Fortifications in the Balkan-Danubian Area from Diocletian to Justinian, Editura Mega, 2010, p. 27; Vladeta Petrović, Terrestrial Communications in the Late Antiquity and the Early Middle Ages in the Western Part of the Balkan Peninsula, in: Srđan Rudić (ed.), The World of the Slavs: Sudies on the East, West and South Slavs: civitas, oppidas, villas and archeological evidence (7th to 11th centuries AD), Istorijski institut, 2013, p. 273
5. Roman spa unearthed in southern Serbia, באתר B92‏, 20 ביולי 2008
6. John Everett-Heath (ed.), "Prokuplje", The Concise Dictionary of World Place-Names, Oxford University Press, 2005
7. מערכות צבאות הברית, החרות, 22 בנובמבר 1915