פרדריק החמישי, מלך דנמרק

פרדריק החמישי, מלך דנמרק
Frederik V
	פרדריק החמישי, מלך דנמרק
לידה	31 במרץ 1723; טירת קופנהגן, דנמרק
פטירה	14 בינואר 1766 (בגיל 42); ארמון כריסטיאנסבורג, קופנהגן, דנמרק
מדינה	דנמרק-נורווגיה
מקום קבורה	קתדרלת רוסקילדה, דנמרק
בת זוג	לואיז, נסיכת בריטניה ; יוליאנה מריה מבראונשווייג-וולפנביטל
שושלת אולדנבורג
אב	כריסטיאן השישי, מלך דנמרק
אם	סופיה מגדלנה מברנדנבורג-קולמבך
צאצאים	כריסטיאן ; סופיה מגדלנה ; וילהמינה קרוליין ; כריסטיאן ; לואיז ; פרדריק
	6 באוגוסט 1746 – 14 בינואר 1766; (19 שנים)
	→ כריסטיאן השישי כריסטיאן השביעי ←
פרסים והוקרה
	המסדר המלכותי של השרפים (23 בנובמבר 1752); מסדר הפיל (1723); מסדר דנבורג ;

פרדריק החמישי, מלך דנמרק (בדנית ובנורווגית: Frederik V; ‏31 במרץ 1723 – 14 בינואר 1766) היה מלך דנמרק-נורווגיה ודוכס שלזוויג-הולשטיין מ-1746 ועד למותו. הוא היה בנם של כריסטיאן השישי, מלך דנמרק ושל רעייתו, סופיה מגדלנה מברנדנבורג-קולמבך.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

פרדריק נולד בטירת קופנהגן. הוא היה נכדו של פרדריק הרביעי, מלך דנמרק ובנם של נסיך הכתר כריסטיאן ושל סופיה מגדלנה מברנדנבורג-קולמבך. ב-12 באוקטובר 1730, מת פרדריק הרביעי, ואביו של פרדריק עלה במקומו לכס המלוכה ככריסטיאן השישי. פרדריק עצמו נהיה לנסיך הכתר.

כריסטיאן השישי וסופיה מגדלנה היו מסורים בכל נפשם לפייטיזם ופרדריק קיבל חינוך דתי קפדני. למרות שהוא לא היה שותף לרגשות הדתיים של הוריו, הוא גדל להיות נהנתן שהתענג על מנעמי החיים כמו יין ונשים. אמו התייחסה אליו בביטוי האירוני Der Dänische Prinz (בגרמנית: "הנסיך הדני"), בשל העובדה שמעת לעת הוא דיבר את השפה הדנית.

נישואים ראשונים

נטייתו של פרדריק לחיי הוללות האיצה את המשא ומתן על נישואיו. הוא נשא לאישה את לואיז, נסיכת בריטניה, בתם של ג'ורג' השני, מלך בריטניה ושל קרולין, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך. פרדריק ולואיז הביאו לעולם שישה ילדים, שאחד מהם מת בלידתו. בינתיים המשיך פרדריק ליהנות ממערכות יחסים מזדמנות עם נשים אחרות ולואיז העמידה פנים כמי שלא שמה לב לכך. במהלך השנים 1746 – 1751, הייתה הפילגש המועדפת עליו אלסה הנסן, שילדה לו חמישה ילדים.

בונה חופשי

ההיסטוריון הבונה החופשי הנורווגי, קרל לודוויג תוריסן בוגה, טוען שפרדריק החמישי, כנסיך הכתר, היה חלק מלשכת סנט מרטין של הבונים החופשיים של קופנהגן. חברותו בלשכה זו הושפעה מזו של פרידריך השני, מלך פרוסיה שגם הוא היה בצעירותו חבר בבונים החופשיים. שני הנסיכים הללו היו בנים לאבות שהתנגדו לבונים החופשיים, אך שלא כמו המלך הפרוסי, פרדריק החמישי מעולם לא פרסם את דבר חברותו בלשכה.

ב-6 באוגוסט 1746, יום לפני חתונת הכסף של הוריו, מת אביו של פרדריק בארמון הירשהולם, ארמון הקיץ של המשפחה המלכותית. כריסטיאן השישי נקבר בקתדרלת רוסקילדה. פרדריק ולואיז הפכו מידית להיות מלך ומלכת דנמרק-נורווגיה ובשנה שלאחר מכן הם הוכתרו בקפלה של טירת פרדריקסבורג. ההשפעה האישית של פרדריק על ענייני הממלכה הייתה מוגבלת, ובכך הוא היה אחד השליטים האבסולוטיים שתרם מעט לכוחה של המדינה. למרות שכמלך הוא לקח חלק בניהול הממשלה על ידי השתתפות בישיבותיה, הוא סבל מאלכוהוליזם ובמשך רוב תקופת מלכותו שלטו בממלכה שרים מוכשרים כמו אדם גוטלוב מולטקה, יוהאן הרטוויג ארנס פון ברנשטורף והיינריך קרל פון שימלמן. פועלם של אישים אלה העמיד את תקופת מלכותו של פרדריק בסימן של התקדמות הסחר ועלייתה של תעשיית חומרי הנפץ והתותחים בפרדריקסוורק, שנבנתה על ידי יוהאן פרדריק קלאסן. הם גם נמנעו מלערב את דנמרק במלחמות שהתנהלו באותה תקופה באירופה. המדינה נותרה נייטרלית גם כאשר התנהלה מלחמת שבע השנים, למרות הקרבה לדנמרק של מדינות שהשתתפו במלחמה כמו רוסיה ושוודיה, מהלך שעיצב את פני התקופה כתקופה מאושרת בתולדותיה של דנמרק.

באותה תקופה נוסדו בית החולים המלכותי על שם פרדריק ובית היתומים המלכותי, הוקם בית ספר לילדים עניים שקיים עד היום, ונבנה רובע כריסטיאנסהאבן בקופנהגן. ב-29 ביוני 1753 ייסד פרדריק את מפעל הלוטו הדני הראשון, שפעיל עד היום.

מינויו של הרוזן מולטקה כלורד צ'מברלין, משרה שקודם לכן הייתה תפקיד סתמי בחצר המלכות, היה הזדמנות למולטקה, כידידו הנאמן של המלך, להיות בסביבתו מבוקר על לילה, כשהמלך משוחח איתו על כל מה שעלה בדעתו, ובכך התאפשר למוטלקה להשפיע על פרדריק בכל נושא בו הוא חפץ. אחת ממשימותיו הראשיות הייתה לדאוג לכך שהמלך המופקר לא יגרום נזק למוניטין של חצר המלכות. התחום שבו היה לפרדריק עניין מיוחד היה אומנות המלחמה שהייתה מנוגדת לגישה האנטי-מיליטריסטית שאפיינה את יועציו. הוא נהנה ממסעות ציד ולעיתים קרובות שהה באחוזותיו הכפריות.

בתקופת מלכותו של פרדריק החמישי שגשגו האומנות והמדע ולמרות שהוא לא התעניין באופן אישי בסוגיות תרבותיות, פעולות הבילוי של הציבור וחופש הביטוי שהוגבלו תחת הצביעות הפייטיסטית של ימי אביו, הותרו שוב. שינוי זה הושפע מהשקפתה של אשתו הראשונה של פרדריק וב-1748, נפתח התיאטרון הדני המלכותי ונוסדה האקדמיה הדנית המלכותית לאומנויות בקופנהגן. פרדריק רכש ב-1754 מידי חברת איי הודו המערבית הדנים את איי הודו המערבית הדנים (כיום איי הבתולה של ארצות הברית).

נישואים שניים

ב-19 בדצמבר 1751 מתה רעייתו של המלך, לואיז, באופן פתאומי בארמון כריסטיאנסבורג, 14 שנה לפני מות בעלה ולאחר שהשפיעה רבות על חיי המשפחה המלכותית וחצר המלכות, שבה זכתה להערצה רבה. המלכה נקברה בטקס רב רושם בקתדרלת רוסקילדה. בעת מותה נשאה ברחמה את בנם השביעי שמת גם הוא.

נישואיו השניים של המלך, שהוסדרו על ידי מולטקה, התקיימו בארמון פרדריקסבורג ב-8 ביולי 1752, כאשר הוא נשא לאישה את יוליאנה מריה מבראונשווייג-וולפנביטל, גיסתו של פרידריך השני, מלך פרוסיה ובתו של פרדיננד אלברכט השני, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל. נישואים אלו לא התקבלו בברכה על ידי העם, שסבר שמוקדם מדי למלך להינשא בשנית. בנוסף, לא זכתה יוליאנה מריה לאהדה יתרה בחצר המלכות בשל טעמה האישי שהיה שונה מזה של המלך ובשל כללי ההתנהגות הנוקשים שהתאימו לחצרות המלכות הגרמניים והיו פחות ידידותיים מאלה שהיו נהוגים על ידי לואיז האנגליה.

הראוי לציון ביותר מבין ילדיהם של יוליאנה מריה ופרדריק, היה הנסיך פרדריק, שלימים היה אביו של כריסטיאן השמיני וסבה של לואיזה, נסיכת הסן-קאסל, לימים מלכת דנמרק. יוליאנה מריה מתה ב-1796, בעודה משמשת כעוצרת לבנה, הנסיך פרדריק.

ב-1760 שבר פרדריק את רגלו כתוצאה מתאונה שנגרמה מהרגלי השתייה שלו ומצבו הבריאותי התדרדר. על פי עדותה של המחזאית הדנית, דורותיאה ביהל, המלך היה לעיתים קרובות במצב שבו "הזרוע שלו לא הייתה מספיק חזקה כדי להניח את כובעו על ראשו ללא עזרתו של מולטקה". פרדריק החמישי מת בהיותו בגיל 42, לאחר 20 שנות מלוכה. הוא היווה שינוי מרענן בהשוואה לאוטוקרטיה האדוקה של אביו וכאשר הוא מת התאבלו עליו רבים. על פי הדיווחים, מילותיו האחרונות היו: "זוהי נחמה גדולה עבורי בשעתי האחרונה לדעת שמעולם לא פגעתי מרצוני באף אחד ושאין על ידי אפילו טיפת דם אחת". פרדריק החמישי נטמן בקתדרלת רוסקילדה, בסמוך לקברה של המלכה לואיז.

ב-1 באוגוסט 1771, חמש שנים לאחר מותו, הוסר הלוט מעל פסל של פרדריק החמישי רכוב על סוס ולבוש כמו קיסר רומאי. הפסל הוא מעשה ידיו של הפסל הצרפתי, ז'אק סלי והוא הוצב בכיכר אמילינבורג בקופנהגן.

על שמו של פרדריק החמישי נקראו העיר פרדריקסוורק שעל האי זילנד, העיר פרדריקסטד שעל האי סנט קרואה (כיום באיי הבתולה של ארצות הברית) ורובע פרדריקסטדן שבקופנהגן. העיר סרמפור שבמדינה ההודית של מערב בנגל, נקראה פרדריקסנגור בין השנים 1755 – 1845, כאשר היא הייתה חלק מהודו הדנית והעיר פאאמיוט שבגרינלנד, נקראה בעבר פרדריקשוב, שתיהן לכבודו.

משבר הירושה

במשך מאה השנים לאחר מותו של פרדריק החמישי, התמודדה דנמרק עם משבר ירושה בשל העובדה שקו הירושה הזכרי שלו נכחד. מצב זה נוצר החל מתקופת מלכותו של נכדו והשפיע הן על דנמרק והן על שלזוויג-הולשטיין. בסופו של דבר, נינו דרך הקו הנקבי, כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק, שנישא לנינתו של פרדריק, לואיזה, נסיכת הסן-קאסל, הפך להיות יורשו הראוי.