פנקיסטיסקופ
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פֶנָקִיסְטִיסְקוֹפּ (Phenakistiscope), "מראֶה מטעה" בתרגום מילולי, הוא מכשיר אופטי ליצירת אשליה של תנועה, שפותח בראשית שנות השלושים של המאה ה-19 על ידי המדען הבלגי ז'וזף פלטו (Joseph Plateau).
בגרסתו הפשוטה ביותר, המכשיר בנוי מדיסקית אחת המחולקת לשמונה או שישה-עשר מקטעים, כשבכל מקטע פעור חריץ צר ולצידו דמות המצויה בתנוחה אחת מתוך רצף של תנועה (למשל, דמות קופצת בחבל, בועטת בכדור וכיוצא בזה). הצד עליו מצוירות הדמויות הופנה כלפי מראָה בעוד הצופה במתקן ניצב ללא ניע מן הצד השני של הדיסקית, כשעינו צמודה לאחד החריצים. כאשר הדיסקית מסתובבת במהירות, בכל פעם שמפתח החריץ חולף בסמוך לעין הצופה, ניתן לראות להרף-עין את אחת הדמויות המצוירות מצדה השני של הדיסקית (משום שהשתקפו במראה). הרושם שמתקבל על הרשתית הוא של דמות יחידה בתנועה.
פלטו, שחקר את התמדת רישומי האור על רשתית העין, הבין שהדימוי שנחשף לרגע מותיר את רושמו על הרשתית גם אחרי שנעלם: "אם מספר אובייקטים הנבדלים באופן רציף בצורתם ובתנוחתם מוצגים לעין בזה אחר זה במקטעים מהירים וסמוכים, הרשמים שהם מפיקים על הרשתית יתערבבו יחדיו כך שניתן יהיה להאמין שאובייקט יחיד משנה את צורתו ואת תנוחתו."[1]