פנטיום

פנטיום (באנגלית: Pentium) הוא שם מסחרי למעבדי הדור החמישי ממשפחת ה־x86 מתוצרת חברת אינטל.

מעבד פנטיום על לוח אם

מעבד זה יצא לשוק לראשונה ב־22 במרץ 1993.

היסטוריה

חברת אינטל החלה לייצר מיקרו-מעבדים כבר בשנת 1971 ואת יחידת העיבוד המרכזית הראשונה למחשב האישי ייצרה בשנת 1981 עבור חברת יבמ.

יחידת עיבוד מרכזית זו קיבלה את הקוד המספרי 8088 והיא הייתה פיתוח של המעבד 8086. ב־1982 פיתחה אינטל מעבד משוכלל יותר, שקיבל את הקוד 80186, ואת המעבד בארכיטקטורת 16 סיביות בשם המסחרי 80286 ששימש במחשבי AT של יבמ.

אינטל, שרצתה להתמקד בפיתוח מעבדים מתקדמים, וכן בגלל דרישת יבמ לשני ספקים לפחות לפריטים נרכשים, יצרה שיתף פעולה עם חברת AMD ואפשרה לה לייצר מעבדים מסוג 8086 ו־80286, אולם ביטלה את ההסכם לאחר זמן קצר.

ב־1985 זמן קצר אחרי שאינטל הוציאה לשוק מעבד בעל ארכיטקטורת 32 סיביות בשם המסחרי 80386 (שנודע בכינויו 386), הופיעו בשוק מעבדים של חברות מתחרות (Cyrix ,AMD ואף יבמ) שהשתמשו בספרות 386 (או am386 במקרה של AMD) כחלק משמם, כדי להדגיש את העובדה כי מעבדים אלו תואמים למעבד של אינטל, ויכולים להריץ כל תוכנה שנכתבה עבורו.

אינטל, שכבר הייתה בשלבי הפיתוח האחרונים של המעבד 80486 (המוכר כ־486), והחלה בפיתוחו של המעבד 80586, פנתה לבית המשפט בתביעה לאסור על מתחרותיה (AMD ואחרות) לשווק מעבדים בשמות דומים לשמות המסחריים שלה.

בתי המשפט בערכאות שונות דחו את התביעה, בהחלטה שמספר לא יכול להיות סימן מסחר.

אנשי השיווק של אינטל, שקיבלו ייעוץ מחברת שמתמחה בשמות מסחריים, לקחו את המילה ביוונית עתיקה לחמש – פנטה, בתוספת הסיומת הלטינית "יום" ויצרו סימן מסחרי ייחודי – פנטיום, והשתמשו בשם זה במקום להשתמש בשם ה"טבעי" אחרי 80386 ו־80486, כלומר 80586.

כאשר צוותי הפיתוח פיתחו את המעבד 80686 נוצרה בעיה כפולה, מצד אחד אינטל השקיעה כספים רבים בהחדרת המותג ובבידולו מהמתחרים, ומצד שני אם רצו לשמור על רצף היו צריכים לקרוא למעבד החדש סקסיום או הקסיום/אֶקְסיום, שני השמות נפסלו מסיבות שיווקיות ולכן החליטו לקרוא למעבד פנטיום פרו. ולגרסאות נוספות:

מעבד פנטיום MMX

• הדור החמישי
  • פנטיום OverDrive (גרסה שהתאימה ללוחות אם של 486)
  • פנטיום MMX (הראשון שתמך בטכנולוגיית ה-MMX)
  • פנטיום 2
• הדור השישי
  • פנטיום פרו
  • פנטיום 2 זיאון (Xeon) המעבד הראשון מהדור השישי של מעבדי x86, מיועד למחשבים מרובי מעבדים.
  • פנטיום 3
  • פנטיום 3 זיאון (מיועד בעיקר לשרתים)
  • פנטיום M, זוהי גרסת דור שישי למחשבים ניידים המבוססת על פנטיום 3, כאשר פותח במרכז הפיתוח בחיפה שם הקוד שלו היה "בניאס" ולגרסה השנייה קראו "דותן". מעבד זה מוכר גם כ"סנטורינו", אם כי סנטורינו הוא מכלול שלם ולא המעבד בלבד.
    • אינטל core המוכר גם כמעבד "יונה" (מבוסס על פנטיום M)
      • בסדרה זו נכללים: Core Duo (שתי ליבות) ו־Core Solo (ליבה אחת)
• הדור השביעי
  • פנטיום 4
  • פנטיום D - גרסת שתי ליבות לוגיות של פנטיום 4. זהו המעבד האחרון מסדרה זו. (המעבד תמך ב־64 ביט)
  • פנטיום XE - גרסה ששילבה שני מעבדי פנטיום D. (מעבד כפול הליבה הראשון של אינטל)
• הדור השמיני (שכבר אינו בארכיטקטורת הפנטיום)
  • Core 2 (כולל: Pentium Dual-Core ,‏Core 2 Duo ואת Core 2 Quad). דור זה מבוסס על ארכיטקטורת Core. כולל מעבדים כפולי ליבה ומרובעי ליבה. (הסדרה תמכה ב־64 ביט בדומה למעבדי הפנטיום האחרונים)
• הדור התשיעי
  • Core I3
  • Core I5
  • Core I7 (ארכיטקטורת Nehalem).
  • Core I9

גרסאות מוחלשות של מעבדי פנטיום יצאו לשוק בשם המסחרי סלרון והמשיכו בכך את מסורת המעבדים המוחלשים כדוגמת 386sx ו־486sx.

מעבדים מתקדמים יותר, שפותחו בשיתוף פעולה עם HP נקראים איטניום. מעבדים אלו פועלים רק כמעבדי 64 ביט ומיועדים בעיקר לשרתים.

חברת AMD עדיין שומרת על סדר המספרים, כאשר פותח המעבד 80786 הוחלט לקרוא לו אתלון (Athlon) ולמעבד 80886 קראו Opteron.

תכונות

עד גרסה D

פנטיום עובד בארכיטקטורת 32 סיביות, במנגנון הפעולות IA-32.

המיקרו־ארכיטקטורה של הפנטיום היא (NetBurst), המאפשרת עבודה במהירות השעון עד 4 GHz.

עובד בטכנולוגיית ריבוי נימים (עיבוד מקבילי במעבד אחד).

פנטיום D

הלוגו הרשמי של סדרת מעבדי פנטיום D

סדרת מעבדים כפולי ליבה מהדור השביעי של מעבדי אינטל, יצאה לשוק ברבע השני של שנת 2005. יצאו דגמים שונים בטווח התדרים 2667 עד 3733 MHz. מעבדים שנחשבו כפולי ליבה מטכנולוגיית ה־HT של אינטל שחזרה לשימוש במעבדי ה־Core I7.

הסדרה כוללת:

• Smithfield (ליתוגרפיה 90 ננומטר)
• Presler (ליתוגרפיה 65 ננומטר)
• Presler XE (ליתוגרפיה 65 ננומטר, המעבד הראשון מסדרת האקסטרים של אינטל שכלל שתי ליבות פיזיות וארבע ליבות לוגיות, המעבד היה כפול ליבה אמיתי ועבד בתדר של 3.2 GHz, 3.46 GHz ו־3.73 GHz אך מעבדים אלו לא כללו את הטכנולוגיה של מעבדי ה־Pentium D ולכן לא הכילו את טכנולוגיית ה־HT)

פנטיום Dual-Core

פנטיום Dual-Core

סדרה זו מבוססת על גבי ארכיטקטורת ה־Core הקיימת במעבדים כפולי הליבה של אינטל, הסדרה נועדה לשוק הנמוך. השוני הוא מהירות שעון נמוכה יותר וזיכרון מטמון נמוך לעומת מעבדי ה־Core 2. מעבדים אלו לא בנויים על הארכיטקטורה של פנטיום 4 ו־D ולכן אינם מכילים ליבות לוגיות אך מכילים 2 ליבות פיזיות הודות לארכיטקטורת ה־Core. למעבדי E2000 יש 1MB של זיכרון מטמון וליתוגרפיה של 65 ננומטר, למעבדי ה־E5000 וה־E6000 יש 2MB של זיכרון מטמון והם יוצרו בליתוגרפיה של 45 ננומטר. מהירות השעון נעה בין 1.6 GHZ עד ל־2.4 GHZ במעבדי ה־E2000. ובמעבדי ה־E5000 וה־E6000 מהירות השעון נעה בין 2.5 GHZ לגרסת ה־E5200 עד ל־2.93 למעבד ה־E6500.^[1]

סוגי תושבות למעבד

תושבת 2011

למעבדים השונים היו תושבות (Socket) מסוגים שונים:

• Socket 4 שימש את מעבדי הפנטיום במהירות 60–66 MHz
• Socket 5 שימש את הדור השני - מעבדי הפנטיום במהירות 75–133 MHz
• Socket 7 שימש את מעבדי הפנטיום במהירויות 75–233 MHz, תמך גם במעבדים שתוכננו עבור Socket 5 ושימש גם מעבדי פנטיום MMX
• Socket 8 שימש את מעבדי פנטיום פרו
• Slot 1 תושבת אליה נכנס כרטיסון שעליו הורכב המעבד, שימשה את הפנטיום 2, פנטיום 3 וגרסאות סלרון במהירות שעד 466 MHz
• Socket 370 שימש את מעבדי פנטיום 3 במהירויות 500–1400 וגרסאות סלרון במהירויות 300–1400, (370 היה מספר הפינים של המעבד)
• Socket 423 שימש את מעבדי פנטיום 4 וסלרון (במהירויות 1300–2000 MHz) מהירות FSB של 100 MHz
• Socket 478 תומך במעבדי פנטיום 4 במהירויות 1400 עד 3400 MHz, שהם 1.4-3.4 GHz, במעבדי סלרון במהירויות 1.7-3.2G Hz ובמעבדי סלרון D. תומך במהירות FSB של 400, 533 ו־800
• Socket T (LGA775) תומך במעבדי פנטיום D, מעבדי Core 2 וכן בגרסאות סלרון ופנטיום 4
• Socket 1366 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה־Bloomfield כחלק מפלטפורמת ה־Core I7 (סדרה 900) שיצאה לשוק בנובמבר 2008
• Socket 1156 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה־Lynfield וה-Clarcksfield כחלק מפלטפורמת ה־Core I5 שיצאה לשוק בספטמבר 2009. כמו כן משמשת גם למעבדי ה־Lynfield בפלטפורמת Core I7 בסדרה 800.^[2]
• Socket 1155 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה־Sandy Bridge ו־Ivy Bridge ל־I7, I5, I3 ופנטיום.
• Socket 1150 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה־Haswell ו־Broarwell ל־I7, I5, I3 ופנטיום.
• 2011 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדים מהדור השני של I7 בעלי שש ליבות.
• Socket 1151 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה־Skylake ו־Canonlake העתידיים ל־I7, I5, I3 ופנטיום.

ראו גם

• מונחים בחומרה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פנטיום בוויקישיתוף

• צבי קצבורג, פנטיום - עדיין המעבד השולחני הפופולרי ביותר של אינטל, באתר אנשים ומחשבים, 14 בפברואר 2010
• פנטיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

מפרט רשמי של מעבדי פנטיום שונים: (באנגלית)

• פנטיום (P5)
• פנטיום (P54)
• פנטיום MMX (P55C)
• מובייל פנטיום MMX (P55C)
• מובייל פנטיום MMX (Tillamook)

הערות שוליים

1. למעבדי ה־E6000 יש שם דומה למעבדי ה־E6000 של משפחת ה־Core 2 אך התדר שונה וכך גם הטכנולוגיה.
2. Core I5 מול Core I7