פלמנקו
סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה אשר בדרום ספרד בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה אשר בדרום ספרד בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה, וספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו אז באזור: ספרדים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים, והביא לידי ביטוי מאפיינים תנועתיים ומוזיקליים מכל העמים.
רקדנית הפלמנקו - belén maya | |||
מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
---|---|---|---|
| |||
מידע כללי | |||
תאריך יצירה | 1774 | ||
נתונים על היצירה | |||
מיקום | ספרד ספרד | ||
הפלמנקו נודע בהיותו סגנון מוזיקלי מורכב, אשר מבוסס על כ-60 סוגי מקצבים, שחלקם מורכבים ביותר – 12 פעימות בעיקר, ובנוסף 5,6,4,2.
מקורו של הפלמנקו בשירת הרועים בהרים. בהמשך התפתחותו צורפה הגיטרה, כיוון שהייתה כלי ליווי פופולרי בספרד דאז, יחד עם מחיאות הכפיים (פאלמאס) ורקיעות קצביות. מאוחר יותר התפתח הריקוד. כך נוצר השילוש המפורסם – שירה, גיטרה וריקוד (Cante, Guitarra y Baile). לבסוף, בשנות השבעים של המאה ה-20, הצטרף הקחון – תוף הפלמנקו. מקור השם פלמנקו אינו ידוע, ישנה סברה הקושרת אותו למילה הערבית פאלח וישנה סברה הקושרת אותו למילה הלטינית פלמה (בעברית אש) בגלל האמוציות הרבות המובאות בריקוד.
לפלמנקו המודרני – בהשפעתו של פאקו דה לוסיה – נוספו כלים מודרניים כגיטרה חשמלית, באס, חליל צד, סקסופון ועוד. שילובים אלה ואחרים גוררים בימינו מצב בו הפלמנקו "מתובל" באלמנטים של ג'אז וקיים דיון אסתטי-תרבותי על מהות הפלמנקו.
הפלמנקו נחלק לסגנונות שונים, שלכל אחד מהם קצב (קומפאס) משלו והרמוניות מסוימות (בעיקר נעשה שימוש בסולמות מז'ורי ומינורי ובמודוס הפריגי), כולל הקדנצה האנדלוסית. במקרים רבים סגנון מסוים מקושר לאזור מסוים באנדלוסיה, למשל ה"בולריאס" לאזור חרס-דה-לה-פרונטרה או ה"אלגרייס" לאזור קדיס.
לפלמנקו בגדים ואביזרים מיוחדים, כמו: נעלי עקב, חצאית/שמלה שופעת בד, מניפה, קסטנייטות, מנטון (צעיף) ועוד.
בשנת 2010 הכיר ארגון אונסק"ו בריקוד הפלמנקו כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.