פלוטו
כוכב לכת ננסי במערכת השמש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: [1] או [2]) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון.
פלוטו, כפי שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס, יולי 2015 | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | כוכב לכת ננסי |
קטגוריה | גוף טרנס־נפטוני |
מיקום |
מערכת השמש החיצונית חגורת קויפר |
תאריך גילוי | 18 בפברואר 1930 |
מגלה | קלייד טומבו |
על שם | פלוטו |
מקום גילוי | מצפה הכוכבים לוול |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
5,906,376,272 ק"מ (39.481,686,77 AU) |
אפואפסיד |
7,375,927,931 ק"מ (49.305,032,87 AU) |
פריאפסיד |
4,436,824,613 ק"מ (29.658,340,67 AU) |
ציר חצי-ראשי | 39.48211675 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.24880766 |
זמן הקפה |
248.09 שנים 90,613.305 ימים |
מחזור סינודי | 366.7 ימים |
מהירות מסלולית | |
‑ ממוצעת | 4.666 ק"מ/שנייה |
‑ מקסימלית | 6.112 ק"מ/שנייה |
‑ מינימלית | 3.676 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 17.14175° |
מספר ירחים | 5 |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 10 ± 1,185 ק"מ |
ממדים | 2,376 קילומטר |
שטח פנים | 1.795×107 קמ"ר |
מסה | 1.305×1022 ±0.007 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 2.05 גרם/סמ"ק |
תאוצת הכובד בקו המשווה |
0.066 ג'י 0.6 מטר/שנייה2 |
זמן סיבוב עצמי |
6 ימים 9 שעות 17.6 דקות 6.3872222222 ימים |
מהירות סיבוב עצמי | 0.0131055 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
נטיית ציר הסיבוב | 119.61° |
אלבדו | 0.49-0.66 |
בהירות נראית | 15.1 |
בהירות מוחלטת | −0.7 |
מהירות מילוט | 1.2 ק"מ/שנייה |
טמפרטורה מינימלית |
-240 °C 33 K |
טמפרטורה מקסימלית |
-218 °C 55 K |
טמפרטורה ממוצעת |
-229 °C 44 K |
מאפייני אטמוספירה | |
לחץ אטמוספירי | 0.30 פסקל |
חנקן | 98% |
פלוטו התגלה ב־1930 והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. מאז גילויו נחשב לכוכב לכת, עד שהבנה טובה יותר של העצמים המרוחקים במערכת השמש הביאה ב־2006 להגדרתו ככוכב לכת ננסי. ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־13,000 ק"מ[3], החללית הראשונה שעשתה זאת. נאס"א שיגרה את הגשושית כדי לבצע מדידות ולצלם את פלוטו וירחיו.
חמישה גופים מוגדרים כירחים של פלוטו: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס. אולם, הגדול שבהם, כארון, לא בדיוק הולם את ההגדרה. זאת משום שגודלו, חצי מגודלו של פלוטו, ומסלולו, המשולב עם מסלול פלוטו, יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמסתו של כארון אינה זניחה יחסית לזו של פלוטו והיא גורמת לפלוטו לנוע במסלול מעגלי סביב נקודה הנמצאת תמיד על הקו הדמיוני המחבר בין פלוטו לכארון. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא פרסם הגדרות בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון עדיין מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול".