פייסל השני, מלך עיראק

פייסל השני מלך עיראק
الملك فيصل الثاني
	פייסל השני, מלך עיראק
לידה	2 במאי 1935; בגדאד, עיראק
נרצח	14 ביולי 1958 (בגיל 23); בגדאד, עיראק
מדינה	עיראק
מקום קבורה	בגדאד, עיראק
השכלה	בית הספר הארו; Sandroyd School ;
	4 באפריל 1939 – 14 ביולי 1958; (19 שנים)
	→ ראזי, מלך עיראק
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (25 באפריל 1953); השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1955); מפקד ראשי בלגיון ההצטיינות; Grand Cross of the Imperial Order of the Yoke and Arrows; מסדר פהלווי; המסדר העליון של הרנסאנס; Collar in the Order of al-Hussein bin Ali; מסדר אבן סעוד; מסדר החרצית עם צווארון; המסדר הגדול של ההאשמים; יקיר מסדר שני הנהרות; מסדר העצמאות ;

המלך פייסל השני (בערבית: فيصل الثاني, 2 במאי 1935 – 14 ביולי 1958) היה מלכה האחרון של עיראק בפועל^[1]. פייסל היה בנם יחידם של המלך ראזי, מלכה השני של עיראק, מן השושלת ההאשמית והמלכה עאליה בנת עלי^[2].

עובדות מהירות לידה, נרצח ...

סגירה

ביוגרפיה

ב-4 באפריל 1939 הוכתר פייסל בן ה-4 למלך, מאחר שאביו נהרג בתאונת דרכים^[3]. בפועל שלט דודו, עבד אל-אילה, אשר מונה לעוצר. במרד פרו-נאצי של רשיד עאלי אל-כילאני בשנת 1941 הוחזק המלך בידי המורדים, אך בסופו של דבר הסתיימה המרידה מבלי שפייסל נפגע. בעיתונות נכתב שכל חלקי האוכלוסייה שומרים אמונים לבית המלוכה^[4]. במרץ 1943 הגיע פייסל השני לביקור בירושלים^[5]^[6]^[7], ממנה עבר למצרים, שב לירושלים^[8], עבר לרבת עמון^[9]^[10] לחתונת בתו של עבדאללה ואחר כך שב במכונית לעיראק^[11]. מדי שנה ב-5 באפריל ציינו בעיראק את יום עלותו על כיסא המלוכה^[12]. באוגוסט 1944 הייתה מכוניתו מעורבת בתאונת דרכים במצרים אך הוא לא נפגע^[13]. באוקטובר 1946 ביקר ביקור דיפלומטי בלבנון^[14]. בינואר 1948 שבר את רגלו בתאונת סקי בשווייץ^[15].

פייסל נשלח לקבלת חינוך בבריטניה^[16]^[17], אליה הייתה קשורה שושלתו ההאשמית. בבית הספר הארו^[18] למד עם קרוב משפחתו חוסיין מלך ירדן^[19]. לאחר סיום לימודיו, באוגוסט 1952 יצא לביקור בארצות הברית ונפגש עם הנשיא הארי טרומן^[20]. בספטמבר 1952 קיים ביקור רשמי בבריטניה ונפגש שם עם המלכה^[21].

עם הגיעו לגיל 18, ב-2 במאי 1953, קיבל לידיו את השלטון בפועל^[22]^[23].

כמלך

בהשפעת ראש ממשלתו הפרו-מערבי נורי א-סעיד אישר את הסכם פורטסמות (1948) בין ממשלת בריטניה לממשלת עיראק^[24], הסכם שבוטל תוך שבוע בשל מהומות בהובלת המפלגה הקומוניסטית העיראקית בהכוונת ברית המועצות, ופעל לביסוסה של "ברית בגדאד" בשנת 1955^[25]^[26]. ברית זו עמדה בניגוד לרוחות שנשבו בעולם הערבי, אותן ביטא שליט מצרים גמאל עבד אל נאצר, אשר הלהיב את ההמונים ברטוריקה פאן-ערבית, סוציאליסטית, רפובליקנית ואנטי-אימפריאליסטית.

מלחמת סיני ב-1956 עוררה את האופוזיציה למלוכה וב-1957 הוקמה בעיראק "החזית הלאומית המאוחדת", בה היו חברים תנועות דמוקרטיות, הקומוניסטים ומפלגת הבעת' הסוציאליסטית ערבית.

בינואר 1958 הכריזו מצרים וסוריה על איחוד ביניהן, ליצירת הרפובליקה הערבית המאוחדת (רע"מ). פייסל, וקרוב משפחתו חוסיין מלך ירדן, ראו את האיום שיוצר איחוד זה על משטרם. בפברואר 1958 הכריזו ירדן ועיראק על איחוד ביניהן ליצירת "הממלכה ההאשמית המאוחדת", שבראשה עמד פייסל.

ביולי 1958 חש חוסיין כי משטרו מתערער, וביקש עזרה צבאית מפייסל. פייסל מיהר לשלוח לעזרתו חטיבה ובראשה קצין בשם עבד אל-כרים קאסם, אשר יחד עמו פעל עבד א-סלאם עארף, קצין שהיה נתון להשפעת נאצר וקע"מ. קאסם ניצל את ההזדמנות, ובמקום לנוע אל הגבול הירדני, עלה עם החטיבה על בגדאד, שם הכריז על הפיכה צבאית. נורי א-סעיד, עבד אל-אילה ופייסל נתפסו בידי המורדים, ונתלו בכיכר העיר ב-14 ביולי 1958.

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...

סגירה

פייסל השני, מלך עיראק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פייסל השני, מלך עיראק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1]
אחרי מותו מונה דודו כמלך, אולם בשל ההפיכה הצבאית בעיראק לא שלט בפועל. קיים עד היום טוען לכתר, הנסיך ראאד
[2]
שהייתה בתו השנייה של עלי בן חוסיין מחיג'אז מלך ערב (חיג'אז) והאחראי על המקומות הקדושים (קרי: - מכה)
[3]
גאזי מלך עיראק נהרג בתאונה, הצופה, 5 באפריל 1939
[4]
מה בעיראק?, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1941
[5]
מלך עיראק בירושלים, הצופה, 16 במרץ 1943
[6]
ביקורו של מלך עיראק בירושלים, הצופה, 17 במרץ 1943
[7]
המלך פייסל ממשיך בקניותיו, הצופה, 23 במרץ 1943
[8]
המלך פייסל בירושלים, הצופה, 21 באפריל 1943
[9]
המלך פייסל לרבת עמון, הצופה, 28 באפריל 1943
[10]
הפמליה העיראקית לעבר הירדן, המשקיף, 29 באפריל 1943
[11]
המלך פייסל בדרך לעיראק, הצופה, 3 במאי 1943
[12]
פייסל השני, משמר, 5 באפריל 1944
[13]
להינצלו של מלך עיראק, הצופה, 24 באוגוסט 1944
[14]
הלבנון מתרחק מסוריה ומתקרב לעבר הירדן ועיראק, הצופה, 14 באוקטובר 1946
[15]
מלך עיראק פייסל, דבר, 13 בינואר 1948
[16]
פייסל מלך עיראק, משמר, 25 באפריל 1947
[17]
ראשי עיראק בלונדון, דבר, 15 באוגוסט 1947
[18]
עבדול אילה ופייסל לארה"ב, הצופה, 20 ביוני 1952
[19]
לחוסיין בן עלי היו 4 בנים (ומספר בנות):
- בנו הראשון, עלי בן חוסיין מחיג'אז, אביה של המלכה עאליה בנת עלי, אמו של פייסל השני ובכך סבו של פייסל השני
- בנו השני - עבדאללה הראשון, מלך ירדן, סבו של המלך חוסיין מירדן
- בנו השלישי – פייסל הראשון, מלך עיראק, סבו של פייסל השני
- בנו הרביעי – הנסיך זיאד, היה מלך עיראק (במינוי) אחרי מותו של פייסל השני, אבל לא שלט בפועל כי בעיראק הייתה הפיכה צבאית, בנו ראאד הוא הטוען לכתר
[20]
פייסל מלך עיראק על שולחן טרומן, חרות, 18 באוגוסט 1952
[21]
פייסל מלך עיראק, על המשמר, 25 בספטמבר 1952
[22]
החגיגות בבגדאד, חרות, 3 במאי 1953
[23]
טכס הכתרתו של פייסל ה-2 מלך עיראק, חרות, 5 במאי 1953
[24]
הסכם שבא להחליף את ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1930
[25]
נחתם ההסכם בריטניה-עירק, חרות, 5 באפריל 1955
[26]
בברית פרו-בריטית זו היו חברות איראן, טורקיה, פקיסטן, בריטניה ועיראק.

הקודם: גאזי מלך עיראק	מלך עיראק 4 באפריל 1939 - 14 ביולי 1958	הבא: אין- המלוכה בוטלה

[1] [1]
אחרי מותו מונה דודו כמלך, אולם בשל ההפיכה הצבאית בעיראק לא שלט בפועל. קיים עד היום טוען לכתר, הנסיך ראאד

[2] [2]
שהייתה בתו השנייה של עלי בן חוסיין מחיג'אז מלך ערב (חיג'אז) והאחראי על המקומות הקדושים (קרי: - מכה)

[3] [3]
גאזי מלך עיראק נהרג בתאונה, הצופה, 5 באפריל 1939

[4] [4]
מה בעיראק?, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1941

[5] [5]
מלך עיראק בירושלים, הצופה, 16 במרץ 1943

[6] [6]
ביקורו של מלך עיראק בירושלים, הצופה, 17 במרץ 1943

[7] [7]
המלך פייסל ממשיך בקניותיו, הצופה, 23 במרץ 1943

[8] [8]
המלך פייסל בירושלים, הצופה, 21 באפריל 1943

[9] [9]
המלך פייסל לרבת עמון, הצופה, 28 באפריל 1943

[10] [10]
הפמליה העיראקית לעבר הירדן, המשקיף, 29 באפריל 1943

[11] [11]
המלך פייסל בדרך לעיראק, הצופה, 3 במאי 1943

[12] [12]
פייסל השני, משמר, 5 באפריל 1944

[13] [13]
להינצלו של מלך עיראק, הצופה, 24 באוגוסט 1944

[14] [14]
הלבנון מתרחק מסוריה ומתקרב לעבר הירדן ועיראק, הצופה, 14 באוקטובר 1946

[15] [15]
מלך עיראק פייסל, דבר, 13 בינואר 1948

[16] [16]
פייסל מלך עיראק, משמר, 25 באפריל 1947

[17] [17]
ראשי עיראק בלונדון, דבר, 15 באוגוסט 1947

[18] [18]
עבדול אילה ופייסל לארה"ב, הצופה, 20 ביוני 1952

[19] [19]
לחוסיין בן עלי היו 4 בנים (ומספר בנות):
בנו הראשון, עלי בן חוסיין מחיג'אז, אביה של המלכה עאליה בנת עלי, אמו של פייסל השני ובכך סבו של פייסל השני

בנו השני - עבדאללה הראשון, מלך ירדן, סבו של המלך חוסיין מירדן

בנו השלישי – פייסל הראשון, מלך עיראק, סבו של פייסל השני

בנו הרביעי – הנסיך זיאד, היה מלך עיראק (במינוי) אחרי מותו של פייסל השני, אבל לא שלט בפועל כי בעיראק הייתה הפיכה צבאית, בנו ראאד הוא הטוען לכתר

[20] בנו הראשון, עלי בן חוסיין מחיג'אז, אביה של המלכה עאליה בנת עלי, אמו של פייסל השני ובכך סבו של פייסל השני

[21] בנו השני - עבדאללה הראשון, מלך ירדן, סבו של המלך חוסיין מירדן

[22] בנו השלישי – פייסל הראשון, מלך עיראק, סבו של פייסל השני

[23] בנו הרביעי – הנסיך זיאד, היה מלך עיראק (במינוי) אחרי מותו של פייסל השני, אבל לא שלט בפועל כי בעיראק הייתה הפיכה צבאית, בנו ראאד הוא הטוען לכתר

[20] [20]
פייסל מלך עיראק על שולחן טרומן, חרות, 18 באוגוסט 1952

[21] [21]
פייסל מלך עיראק, על המשמר, 25 בספטמבר 1952

[22] [22]
החגיגות בבגדאד, חרות, 3 במאי 1953

[23] [23]
טכס הכתרתו של פייסל ה-2 מלך עיראק, חרות, 5 במאי 1953

[24] [24]
הסכם שבא להחליף את ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1930

[25] [25]
נחתם ההסכם בריטניה-עירק, חרות, 5 באפריל 1955

[26] [26]
בברית פרו-בריטית זו היו חברות איראן, טורקיה, פקיסטן, בריטניה ועיראק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]