פיט וילסון
פוליטיקאי אמריקאי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיטר בארטון וילסון (באנגלית: Peter Barton Wilson; נולד ב-23 באוגוסט 1933) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה-36 של קליפורניה (אנ') בין השנים 1991–1999. פיט חבר במפלגה הרפובליקנית, ושימש כסנאטור קליפורניה מטעמה בין השנים 1983–1991. הוא כיהן גם כראש העיר ה-29 של סן דייגו בין השנים 1971–1983.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת חמורה. | |
לידה |
23 באוגוסט 1933 (בן 90) לייק פורסט, אילינוי, ארצות הברית ![]() |
---|---|
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
השכלה |
|
תפקיד |
|
מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית ![]() |
בן או בת זוג |
Gayle Wilson ![]() |
![]() ![]() |
וילסון, נולד בלייק פורסט שבאילינוי (אנ'), לאחר שירות בחיל הנחתים של ארצות הברית למד משפטים באוניברסיטת ברקלי (אנ'). הוא פעל למען רפובליקנים כמו ריצ'רד ניקסון ובארי גולדווטר. וילסון זכה בבחירות במדינת קליפורניה (אנ') ב-1966 והפך לראש עיריית סן דייגו (אנ') ב-1971. הוא כיהן בתפקיד זה עד 1983, אז הפך לחבר בסנאט של ארצות הברית.
בסנאט, וילסון תמך ביוזמת ההגנה האסטרטגית ובחוק חירויות האזרח של 1988 (אנ'), אולם התנגד לחוק התקציב ב-1990 (אנ'). הוא התפטר מהסנאט לאחר שניצח בבחירות ומונה למושל קליפורניה ב-1990 (אנ').
כמושל, הוא חתם על חוק שלוש הפסילות (אנ') ותמך בהסרת רגולציה על אנרגיה. הוא גם תמך בהצעת קליפורניה 187 (אנ'), שהקימה מערכת מיון אזרחות בניהול המדינה מתוך כוונה למנוע ממהגרים בלתי חוקיים להשתמש בשירותים חברתיים. הוא שקל להתמודד לנשיאות בפריימריז הרפובליקנים ב-1996 (אנ') אך נשר מהמירוץ.
וילסון פרש מתפקידו הציבורי לאחר שכיהן שתי קדנציות כמושל. לאחר הפרישה, עבד במספר עסקים והיה קשור למספר ארגונים נוספים. הוא עמית אורח מכובד במכון הובר (אנ') השמרני. וילסון היה גם יו"ר שותף בקמפיין המושל המוצלח של ארנולד שוורצנגר ב-2003 ושימש כיועץ קמפיין למסע הבחירות הלא מוצלח של לארי אלדר ב-2021.[1]