פדור אלכסיס פלינצרגרמנית: Fedor Alexis Flinzer; 4 בפברואר 183214 ביוני 1911) היה צייר, סופר, מחנך ואחד מגדולי המאיירים הגרמנים.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
פדור פלינצר
Fedor Flinzer
Thumb
לידה 4 באפריל 1832
Reichenbach im Vogtland, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1911 (בגיל 79)
לייפציג, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה visual art activity, הוראת האמנויות, איור, ציור, טכניקה אמנותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

ביוגרפיה

ראשית החיים

מאז 1849 ביקר פלינצר באקדמיה לאמנויות של דרזדן. מוריו היו אדריאן לודוויג ריכטר ויוליוס שנור פון קרולספלד. משנת 1859 מילא תפקיד כמורה לאמנות בקמניץ, שם היה גם ממייסדי הקונסטהוטה (אגודת האמנות) וחבר בלשכת הבונים החופשיים.[1] בשנת 1862 התחתן פלינצר עם מארי וולפרם, אחייניתו של המלחין ריצ'רד וגנר.

חינוך לאמנות

ב-1876, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד כמפקח עירוני לחינוך לאמנות ולאחר תחילת עבודתו כמורה לאמנות בלייפציג, סיכם פלינצר את הידע המעשי המצטבר שלו בספר לימוד. ספרו התפרסם גם במדינות אירופאיות אחרות ובאמריקה.[2] בגלל ספר הלימוד שלו נחשב פלינצר כמבשר של מה שמכונה "תנועת החינוך לאמנות", חלק מתנועת החינוך הפרוגרסיבי. פלינצר הצטרף לדיונים עם הנציגים המובילים של תנועה זו. כתוצאה מהתנועה לחינוך לאמנות דעכה השפעתו.

אמן

שורשו באומנות ברומנטיקה, ואחר כך יצר עבודות עם עקבות ברורים של היסטוריציזם ועם רמזים לארט נובו. ההעדפה האמנותית שלו הייתה לעולם החי, התשוקה שלו הייתה חתולים. זו הייתה הסיבה לכינוייו כ"רפאל הסקסוני של החתולים". המאפיין את האמנות של פלינצר הוא התיאור האנושי והסאטירי של בעלי חיים, בין השאר בנוסח וילהלם פון קולבך וגרנדוויל.

בשנותיו הראשונות של פלינצר הוא יצר ציורי שמן וציורי קיר בבית הספר לאריגה בקמניץ. דוגמאות ליצירות האמנות המסחריות שלו הן החתול, מותג מפורסם בעולם עבור מפעל של הופמן בבאד זלצופלן, ועיצובים לצעצועים של דרזדנר וורקסטטן.

מלבד זאת, פלינצר עבד עבור קהל מבוגר, כמו במגזינים משפחתיים. מעבר לכך הוא יצר איורים לפרסומי ילדים, נוער וספרי תמונות. עבודתו העיקרית של פלינצר היא ספר התמונות קוניג נובל (1886), המשכו של הספר על ריינאקה השועל המפורסם שפורסם בשיתוף עם הסופר הגרמני יוליוס לוהמאייר (1834–1903). סופרים אחרים, עימם עבד פלינצר, הם פרידה שנץ (1859–1944), ויקטור בלוטגן (1844–1920), גאורג כריסטיאן דיפנבאך, יוהנס טרויאן (1837–1915), אדווין בורמן (1851–1912) וגיאורג בוטיכר (1849– 1918).

לבסוף, יש להזכיר את תרומתו של פלינצר למגזין הנוער המשפיע "דויטשה יוגנד". שם הוא אייר את המהדורה הראשונה של סיפורה של תיאודור סטורם לנה ויז[3] עבור כתב העת הזה. יתר על כן, פלינצר תרם לפרסום בריטי ידוע לצעירים בשם מגזין הדודה ג'ודי.

פלינצר היה חבר בעמותת האמנים של לייפציג. בין תלמידיו היו המעצב הגרפי האנס דומיזלאף (1892–1971), צייר הנוף ארתור פודל (1857–1929), הפסל אלברכט לייסטנר (1887–1950) וכן האמן וסוכן קג"ב גרד קאדן (1891–1990).

זיכרון

קברו של פלינצר נמצא בבית העלמין החדש של סנט ג'ון בלייפציג.

בשנת 1914 הוסיף הפסל יוהנס הרטמן (1869–1952) את מצבתו של פדור פלינצר לקבר זה.[4]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדור פלינצר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.