פאנינו

פאנינו (באיטלקית: Panino, כלומר "לחם קטן", "לחמנייה") או פאניני (כריך) הוא כריך העשוי מלחם איטלקי (כגון צ'באטה ומיצ'טה), בדרך כלל מוגש חם לאחר צלייה או קלייה.

פאנינו
Panino

מאכלים
סוג	כריך
מטבח	המטבח האיטלקי
מוצא	איטליה
מרכיבים עיקריים	לחם

Panino Terracina היא מומחיות של מסעדה בטורונטו. מרכיבים: שינקן, סלט ארוגולה וגבינת בוקונצ'יני. ללא גריל.

מאפיינים

כריך פאניני הוא במקור כריך איטלקי, אבל היום הוא התפשט לכמה מדינות. באיטליה מכינים כריך פאנינו בדרך כלל מלחמנייה או כיכר קטנה (מקבילותיהם האיטלקיות הן צ'באטה או רוזטה). הלחם נחתך לשניים, ואז מניחים סלמי, שינקן, גבינה ומורטדלה או בשרים קרים אחרים. לאחר הוצאתו מרשת הגריל, הוא מוגש בדרך כלל חם. כריך הפאנינו הקלוי, שהאיטלקים קוראים לו בשפה הרווחת קלי, מורכב משתי פרוסות לחם מחוממות בתנור כריכים, בדרך כלל ממולאות בשינקן (פרושוטו) וכמה חתיכות גבינה. במרכז איטליה ישנה גרסה פופולרית לכריך הפאנינו, בה מונחת פרוסת חזיר צלוי (פורצ'טה). הוא מוגש בפני עצמו, ללא רטבים או תוספות.

טרמינולוגיה

המילה האיטלקית פאנינו (panino) פירושה מאפה/לחם קטן/לחמנייה. הרבים הוא פאניני. מחוץ לאיטליה משתמשים במילה panini ביחיד (בדומה למילה סלמי, המציינת גם הוא שם עצם ברבים באיטלקית).

באופן כללי, משמעות המילה פאנינו היא כריך.

כריכי פאניני איטלקיים רבים מתובלים בשום.

היסטוריה

אמנם ניתן לאתר את הופעת הפאניני בארצות הברית כבר בשנת 1956 ושמו נכתב כבר אפילו בספרי בישול של המאה ה-16, כריכים הפכו פופולריים רק בשנות ה-70 ובשנות ה-80 בסנדוויץ'-ברים הנושאים את הכינוי paninoteche. בעיקר, מסעדות אמריקאיות אופנתיות בניו יורק החלו לכלול את כריך הפניני בהיצע התפריט שלהן, שהפופולריות שלו התפשטה מאוחר יותר לערים אמריקאיות אחרות וכל מסעדה הכינה וריאציות פאניני שונות.

בשנות ה-80, השם paninaro (שהיא מילת סלנג ליצרני ומוכרי פאניני) הורחב גם כשם שניתן לסגנון הצעיר שהיה אופייני לבני נוער שנפגשו במסעדות אל פאנינו של מילאנו.

מאמרים קשורים

• המטבח האיטלקי

ראו גם

• למה כריכי פאניני הפכו כל כך פופולריים?
• איך מכינים כריך פאניני?

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאנינו בוויקישיתוף