עמק המלכות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עמק המלכות (בערבית: وادي الملكات - ואדי אל מליכּאת) הוא האתר בו נקברו בימי קדם נשותיהם של פרעוני מצרים. הוא ידוע גם כטא-סט-נפארו (המקום של בני פרעה), כיוון שביחד עם המלכות של שושלות מצרים (1070-1550 לפנה"ס) נקברו נסיכים ונסיכות רבים, וחברי אצולה שונים. הקברים של אנשים אלו תוחזקו על ידי כהני המתים שהיו ממונים על הבאת המנחות ועל התפילות מדי יום.
עמק המלכות | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | עמק, נקרופוליס, אתר ארכאולוגי | ||||||
מיקום | |||||||
מדינה | מצרים מצרים | ||||||
מיקום | מחוז לוקסור | ||||||
קואורדינטות | 25°43′39″N 32°35′35″E | ||||||
העמק ממוקם בסמוך לעמק המלכים המפורסם ממנו, בנקרופוליס של תבאי על הגדה המערבית של הנילוס מול תבאי (לוקסור המודרנית). אזור עקר זה על הגבעות המערביות נבחר בשל בידודו היחסי וקרבתו לבירה. מלכי השושלת ה-18 החליטו להיקבר בקברים החצובים בסלע, בניגוד לפירמידות המסורתיות או חדרי הקבורה. ייתכן שהדבר נעשה כדי למנוע פגיעה בקבר ובזיזתו בידי שודדי קברים.
הנקרופוליס מכיל למעלה משבעים קברים. רבים מהם מסוגננים ומעוטרים בפאר רב. דוגמה לכך היא מקום מנוחתה החצוב בסלע של המלכה נפרתרי (1290-1224 לפנה"ס) מהשושלת ה-19. בקברה תבליטים צבעוניים שנותרו שלמים, והוא נחשב לאחד הקברים היפים במצרים.
הקברים בעמק נבנו בתקופת הממלכה החדשה (1070-1570 לפנה"ס) עבור השושלות ה-20-18 של מצרים בתקופה של 500 שנה. הקברים החפורים בעמק שימשו לקבורה גם בתקופה בית תלמי והתקופה היוונית-רומית במצרים העתיקה.