עזרא הסופר
דמות מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס. [דרוש מקור]
איור משנת 1553 | |
לידה | בבל |
---|---|
פטירה |
440 לפנה"ס יהודה, ישראל |
מדינה | הממלכה האחמנית |
מקום פעילות | מסופוטמיה, פחוות יהודה |
תקופת הפעילות | ? – 421 לפני הספירה |
תפקידים נוספים | כהן |
רבותיו | ברוך בן נריה |
תלמידיו | שמעון הצדיק |
חיבוריו | ספר עזרא, רוב דברי הימים (לפי התלמוד הבבלי) |
אב | שריה |
בשנה השביעית למלכות ארתחשסתא מלך פרס (457 לפנה"ס[1][2]), כ-129 שנה לאחר חורבן בית ראשון, עלה עזרא מבבל לירושלים כממונה מטעם המלך, בראש חבורה של עולים יהודים. הוא הגיע לארץ יהודה עם כתב זכויות ("נשתוון") שניתן לו מטעם מלך פרס והביא עמו מענק של כסף וזהב מהמלך עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.[3]
על עזרא נאמר בתוספתא[4] כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.
על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה ה-1 לספירה), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב בירושלים".[5] לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק, בקבר עזרא הסופר והאתר שימש מוקד עלייה לרגל.
על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.