עונת 1977/1978 ב-NBA
עונת כדורסל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עונת 1977/1978 היא העונה ה-32 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה היחידה של וושינגטון בולטס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את סיאטל סופרסוניקס בתוצאה 4-3. וס אנסלד זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, למרות שהעמיד במהלך הסדרה ממוצעים צנועים של 9.0 נקודות ו-11.7 ריבאונדים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה ביל וולטון מפורטלנד טרייל בלייזרס, על אף שנפצע לאחר 60 משחקים ונאלץ להחמיץ את המשך העונה ואת משחקי הפלייאוף. במשחקים בהם השתתף, רשם וולטון ממוצעים של 18.9 נקודות ו-13.2 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן 50-10, אחר לאחר פציעתו התדרדרה פורטלנד למאזן 58-24 והודחה כבר בשלב השני בפלייאוף, כשהפסידה לסיאטל סופרסוניקס בתוצאה 4-2.[1][2]
תאריך התחלה | 18 באוקטובר 1977 |
---|---|
תאריך סיום | 7 ביוני 1978 |
מספר קבוצות | 22 |
מספר משחקים לקבוצה | 82 |
דראפט 1977 | |
בחירה ראשונה | קנט בנסון |
על ידי | מילווקי באקס |
העונה הסדירה | |
המאזן הטוב ביותר | פורטלנד טרייל בלייזרס |
MVP של העונה הסדירה | ביל וולטון (פורטלנד טרייל בלייזרס) |
מלך הסלים | ג'ורג' גרווין (סן אנטוניו ספרס) |
הפלייאוף | |
אלופת המזרח | וושינגטון בולטס |
אלופת המערב | סיאטל סופרסוניקס |
סדרת הגמר | |
אלופה | וושינגטון בולטס |
MVP של סדרת הגמר | וס אנסלד |
בתחילת העונה עברה קבוצת "ניו יורק נטס" לפיסקטוויי שבניו ג'רזי, ושינתה את שמה ל"ניו ג'רזי נטס". 35 שנים מאוחר יותר, בעונת 2012/2013, חזרה הקבוצה לעיר ניו יורק בתור "ברוקלין נטס".