Loading AI tools
עונת 1968/1969 היא העונה ה-23 של ליגת ה-NBA. בעקבות הביקורות שספג וילט צ'מברלין, כוכב קבוצת פילדלפיה 76' וה-MVP המכהן של הליגה, על כישלון קבוצתו בסדרת הגמר של העונה הקודמת, ביקש השחקן לעזוב את הקבוצה אותה הוביל לאליפות בעונת 1967. הסנטר קיבל את מבוקשו כשהועבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, הצטרף לצמד כוכבי הקבוצה ג'רי וסט ואלג'ין ביילור והפך את הלייקרס למועמדת המובילה לאליפות. העונה הסתיימה עם סדרת הגמר הקלאסית בין הלייקרס לבוסטון סלטיקס שהוכרעה רק במשחק השביעי. דקות בודדות לסיום המשחק המכריע, שהתקיים באולמה הביתי של לוס אנג'לס,הפורום, נפצע צ'מברלין ברגלו ונאלץ להחמיץ את דקות הסיום הגורליות. כדקה לסיום ההתמודדות קלע דון נלסון מבוסטון סל שהכריע למעשה את המשחק, ובכך זכו הסלטיקס בפעם השנייה ברציפות וה-11 בסך הכול בתואר האליפות. בסיום הסדרה הודיע ביל ראסל על פרישתו ממשחק, לאחר שלקח חלק בכל 11 האליפויות של הסלטיקס כשחקן, ואף אימן את הקבוצה בשלוש עונותיו האחרונות בקבוצה. פרס ה-MVP של סדרת הגמר, שחולק בפעם הראשונה, ניתן לג'רי וסט מהלייקרס לאחר שקלע 37.9 נקודות בממוצע למשחק לאורך הסדרה. נכון ל-2015, זוהי הפעם היחידה בה הוענק הפרס לשחקן מהקבוצה שהפסידה בסדרת הגמר. ג'ון האבליצ'ק הוביל את קלעי הסלטיקס בסדרה, עם 28.3 נקודות למשחק.[1][2]
| תאריך התחלה | 15 באוקטובר 1968 |
|---|---|
| תאריך סיום | 5 במאי 1969 |
| מספר קבוצות | 14 |
| מספר משחקים לקבוצה | 82 |
| דראפט 1968 | |
| בחירה ראשונה | אלווין הייז |
| על ידי | סן דייגו רוקטס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | בולטימור בולטס |
| MVP של העונה הסדירה | וס אנסלד (בולטימור בולטס) |
| מלך הסלים | אלווין הייז (סן דייגו רוקטס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | בוסטון סלטיקס |
| אלופת המערב | לוס אנג'לס לייקרס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | בוסטון סלטיקס |
| MVP של סדרת הגמר | ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) |
  | |
בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה הרוקי וס אנסלד מבולטימור בולטס, שהעמיד ממוצעים של 13.8 נקודות ו-18.2 ריבאונדים למשחק, והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (57-25).[3] בתחילת העונה הצטרפו ל-NBA שתי קבוצת – פיניקס סאנס ומילווקי באקס – שהגדילו את מספר קבוצות הליגה ל-14 בסך הכול. כמו כן עברה קבוצת "סנט לואיס הוקס" לאטלנטה שבג'ורג'יה, ושינתה את שמה ל"אטלנטה הוקס".
סיבוב הבחירות הראשון בדראפט 1968 התקיים ב-3 באפריל, ו-20 הסיבובים הנוספים התקיימו ב-8 ו-10 במאי, כולם בעיר ניו יורק. סן דייגו רוקטס ובולטימור בולטס, שסיימו אחרונות בבית שלהן בעונה הקודמת, שובצו כשתי הבוחרות הראשונות והסדר ביניהן נקבע על פי הטלת מטבע. בהגרלה זכו הרוקטס, שבחרו במקום הראשון את אלווין הייז מאוניברסיטת יוסטון. בבחירה השנייה בדראפט, שביצעה בולטימור, נלקח וס אנסלד, שבסיום העונה זכה בתואר רוקי השנה ואף בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בכך הפך אנסלד לרוקי השני שזוכה בפרס, לאחר שוילט צ'מברלין עשה זאת בעונת 1960. בעונת 1978 זכו הייז ואנסלד, כחברים לקבוצה, באליפות ה-NBA כשחקני וושינגטון בולטס. לאחר פרישתם הוצגו שני השחקנים בהיכל התהילה של הכדורסל, ובשנת 1996 נכללו ברשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA. בוב קאופמן, שנבחר בבחירה השלישית, הוא שחקן האולסטאר היחיד שנבחר בדראפט, פרט להייז ואנסלד. כמו כן נבחרו בדראפט דון צ'יני, שהוביל את בוסטון סלטיקס לשתי אליפויות כמאמן (בחירה 12), וריק אדלמן, שאימן את פורטלנד טרייל בלייזרס בשתי סדרות גמר (בחירה 79).[4]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 21 סיבובים):
| בחירות דראפט 1968 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
| סיבוב ראשון | ||||
|---|---|---|---|---|
| מספר בחירה |
שם | מדינה | מכללה/קבוצה | קבוצה בוחרת |
| 1 | אלווין הייז |  ארצות הברית |
אוניברסיטת יוסטון | סן דייגו רוקטס |
| 2 | וס אנסלד | ארצות הברית |
אוניברסיטת לואיוויל | בולטימור בולטס |
| 3 | בוב קאופמן | ארצות הברית |
אוניברסיטת גילפורד | סיאטל סופרסוניקס |
| 4 | טום בורווינקל | ארצות הברית |
אוניברסיטת טנסי | שיקגו בולס |
| 5 | דון סמית' | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של איווה | סינסינטי רויאלס |
| 6 | אוטו מור | ארצות הברית |
אוניברסיטת פן אמריקן | דטרויט פיסטונס |
| 7 | צ'ארלי פולק | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה נורת'איסטרן | מילווקי באקס |
| 8 | גארי גרגור | ארצות הברית |
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית | פיניקס סאנס |
| 9 | רון ויליאמס | ארצות הברית |
אוניברסיטת וירג'יניה המערבית | סן פרנסיסקו ווריורס |
| 10 | ביל הוסקט | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של אוהיו | ניו יורק ניקס |
| 11 | ביל יואיט | ארצות הברית |
אוניברסיטת דרום קליפורניה | לוס אנג'לס לייקרס |
| 12 | דון צ'ייני | ארצות הברית |
אוניברסיטת יוסטון | בוסטון סלטיקס |
| 13 | סקיפ הרליצ'קה | ארצות הברית |
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית | אטלנטה הוקס |
| 14 | שיילר הלימון | ארצות הברית |
אוניברסיטת המדינה של יוטה | פילדלפיה 76' |
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-14 בינואר 1969 בבולטימור שבמרילנד. המאמנים במשחק היו ג'ין שו מבולטימור בולטס וריצ'י גוארין מאטלנטה הוקס. חמישיית המזרח כללה את אוסקר רוברטסון, ארל מונרו, ג'ון האבליצ'ק, ג'רי לוקאס וביל ראסל, וחמישיית המערב כללה את לני וילקינס, ג'רי וסט, דון קוג'יס, אלג'ין ביילור ואלווין הייז. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 123-112, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה אוסקר רוברטסון מסינסינטי רויאלס, שקלע 24 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[5][6]
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | בולטימור בולטס* | 57 | 25 | 0.695 | – |
| 2 | פילדלפיה 76'* | 55 | 27 | 0.671 | 2 |
| 3 | ניו יורק ניקס* | 54 | 28 | 0.659 | 3 |
| 4 | בוסטון סלטיקס* | 48 | 34 | 0.585 | 9 |
| 5 | סינסינטי רויאלס | 41 | 41 | 0.500 | 16 |
| 6 | דטרויט פיסטונס | 32 | 50 | 0.390 | 25 |
| 7 | מילווקי באקס | 27 | 55 | 0.329 | 30 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | לוס אנג'לס לייקרס* | 55 | 27 | 0.671 | – |
| 2 | אטלנטה הוקס* | 48 | 34 | 0.585 | 7 |
| 3 | סן פרנסיסקו ווריורס* | 41 | 41 | 0.500 | 14 |
| 4 | סן דייגו רוקטס* | 37 | 45 | 0.451 | 18 |
| 5 | שיקגו בולס | 33 | 49 | 0.402 | 22 |
| 6 | סיאטל סופרסוניקס | 30 | 52 | 0.366 | 25 |
| 7 | פיניקס סאנס | 16 | 66 | 0.195 | 39 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | אלווין הייז | סן דייגו רוקטס | 28.4 |
| ריבאונדים למשחק | וילט צ'מברלין | לוס אנג'לס לייקרס | 21.1 |
| אסיסטים למשחק | אוסקר רוברטסון | סינסינטי רויאלס | 9.8 |
| אחוזים מהשדה | וילט צ'מברלין | לוס אנג'לס לייקרס | 58.3% |
| אחוזים מקו העונשין | לארי זיגפריד | בוסטון סלטיקס | 86.4% |
| נקודות מדד | ג'רי וסט | לוס אנג'לס לייקרס | 22.3 |
- MVP של העונה הסדירה – וס אנסלד, בולטימור בולטס
- רוקי השנה – וס אנסלד, בולטימור בולטס
- מאמן העונה – ג'ין שו, בולטימור בולטס
חמישיות העונה
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| אוסקר רוברטסון (סינסינטי רויאלס) | האל גריר (פילדלפיה 76') |
| ארל מונרו (בולטימור בולטס) | ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) |
| אלג'ין ביילור (לוס אנג'לס לייקרס) | ג'ון האבליצ'ק (בוסטון סלטיקס) |
| בילי קנינגהם (פילדלפיה 76') | דייב דבושר (ניו יורק ניקס) |
| וס אנסלד (בולטימור בולטס) | ויליס ריד (ניו יורק ניקס) |
חמישיות ההגנה
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| וולט פרייזר (ניו יורק ניקס) | ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) |
| ג'רי סלואן (שיקגו בולס) | ג'ון האבליצ'ק (בוסטון סלטיקס) |
| דייב דבושר (ניו יורק ניקס) | טום סנדרס (בוסטון סלטיקס) |
| נייט ת'ורמונד (סן פרנסיסקו ווריורס) | ביל ברידג'ס (אטלנטה הוקס) |
| ביל ראסל (בוסטון סלטיקס) | רודי לרוסו (סן פרנסיסקו ווריורס) |
חמישיית הרוקיז
- ארט האריס (סיאטל סופרסוניקס)
- ביל יואיט (לוס אנג'לס לייקרס)
- גארי גרגור (פיניקס סאנס)
סגל האלופה, בוסטון סלטיקס: ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, אם בראיינט, סם ג'ונס, ביילי האוול, לארי זיגפריד, דון נלסון, סאץ' סנדרס, דון צ'ייני, ריץ' ג'ונסון ומל גראהם.
מאמן ראשי: ביל ראסל.
| חצי גמר אזורי | גמר אזורי | גמר ה-NBA | ||||||||
| מזרח | ||||||||||
| (1) בולטימור בולטס | 0 | |||||||||
| (3) ניו יורק ניקס | 4 | |||||||||
| (3) ניו יורק ניקס | 2 | |||||||||
| (4) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| (2) פילדלפיה 76' | 1 | |||||||||
| (4) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| (4) בוסטון סלטיקס | 4 | |||||||||
| מערב | ||||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 3 | |||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (3) סן פרנסיסקו ווריורס | 2 | |||||||||
| (1) לוס אנג'לס לייקרס | 4 | |||||||||
| (2) אטלנטה הוקס | 1 | |||||||||
| (2) אטלנטה הוקס | 4 | |||||||||
| (4) סן דייגו רוקטס | 2 | |||||||||
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
