עבדאללה, מלך ערב הסעודית

מלכה השישי של ערב הסעודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבדאללה, מלך ערב הסעודית

עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעודערבית: عبد الله بن عبد العزيز آل سعود; 1 באוגוסט 192423 בינואר 2015) היה מלכה השישי של ערב הסעודית. הוא הומלך ב-1 באוגוסט 2005, בעקבות מותו של אחיו למחצה, המלך פהד ומלך בערב הסעודית עד מותו בשנת 2015.[1]

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
עבדאללה בן עבד אל-עזיז אאל סעוד
عبد الله بن عبد العزيز آل سعود
Thumb
המלך עבדאללה (2002)
לידה 1 באוגוסט 1924
ריאד, סולטנות נג'ד
פטירה 23 בינואר 2015 (בגיל 90)
ערב הסעודית ריאד, ערב הסעודית
מדינה ערב הסעודית
בן או בת זוג Alanoud Al-Fayez (19722003)
Hessa bint Trad Al Shaalan
Aida Fustuq
שושלת בית סעוד
תואר מלך ערב הסעודית
כינוי עבדאללה, מלך ערב הסעודית
אב אבן סעוד
אם פהדה בנת אל-עאסי א-שוריים
צאצאים שבעה בנים וחמש-עשרה בנות
מלך ערב הסעודית ה־6
1 באוגוסט 200523 בינואר 2015
(9 שנים)
פרסים והוקרה
  • מפתח הזהב של מדריד (יוני 2007)
  • פרס המלך פייסל הבינלאומי לשירות האסלאם (2008)
  • הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (16 באוקטובר 2007)
  • השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (2007)
  • אות זאב הארד (2011)
  • מסדר האמבט
  • מסדר גיזת הזהב
  • אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • צווארון מסדר התקווה הטובה
  • מסדר איסתיקלאל
  • מסדר התקווה הטובה
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר הארז
  • מסדר הצלב הדרומי
  • מסדר דוסטיק, דרגה 1
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מסדר החיוך
  • הסרט הגדול של מסדר הארז
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • עיטור מסדר העיט הלבן של פולין
  • אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט
  • מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר הצלב הדרומי
  • מסדר הרפובליקה של טורקיה
  • מסדר אומיה
  • מסדר אבן סעוד
  • המסדר של פקיסטן
  • מסדר המשחרר הגנרל סן מרטין
  • מסדר מגן הממלכה
סגירה

פועלו

סכם
פרספקטיבה

ענייני פנים

מדיניות הפנים הסעודית בימי שלטונו של עבדאללה (הן כעוצר בפועל והן כמלך) מתאפיינת בקידום תוספתי (אינקרימנטלי) של רפורמות בתחום הדת, החינוך, המשפט ומעמד האישה. הוא היה המלך הראשון שניסה לבסס את מעמדו על לגיטימציה ציבורית, בנוסף ללגיטימציה הדתית, והבין את הצורך בגיבושה של אמנה חברתית חדשה[2]. עבדאללה ראה ברפורמות מענה לאתגרים שניצבו בפני הממלכה ובית המלוכה, הן מבית והן מחוץ. הצורך לשפר את התדמית הסעודית במערב, גבר במיוחד אחרי אירועי ה-11 בספטמבר, זאת לצד הצורך הגובר למצוא דרך לאזן בין כוחות שמרניים וליברליים בתוך החברה הסעודית עצמה[3] - בעיקר בתקופת אירועי 'האביב הערבי' בשנת 2010.

עבדאללה יזם ופרש את חסותו על "הפורום לדיאלוג לאומי". הפורום היווה פלטפורמה לדיונים בנושאים שונים וכלל: אינטלקטואלים, חוקרים, אנשי דת ואישי ציבור, כולל ייצוג נשי.[4] האג'נדה למפגשים נקבעה מראש וההשתתפות בדיונים התאפשרה למוזמנים בלבד. הנושאים שהועלו לדיון במסגרת הפורום היו: חיזוק האחדות הלאומית; קיצוניות ומתינות דתית; נשים – זכויות וחובות; צעירים – מציאות ושאיפות לעתיד; התמודדות עם תרבויות שונות בעולם; חינוך – המצב הנוכחי ואמצעים לפיתוח; עבודה ותעסוקה; ושירותי בריאות הציבור.[5]

במהלך אירועי ה'אביב הערבי' נקט עבדאללה, יד קשה כנגד גילויי התנגדות ובמקביל הכריז על רפורמות נרחבות בעלות של עשרות מיליארדי דולרים בתחומים רבים ושונים קרי: פיתוח שירותים חברתיים; מאבק באבטלה; סיוע להקמת תוכניות להכשרה מקצועית ועיונית של נשים; קידום מהלכים בתחומי המדע, התרבות והספורט; סיוע למיזמים ממשלתיים בתחומי המקרקעין והשיכון; תמיכה בסטודנטים הלומדים בחו"ל במקצועות נדרשים; מתן חנינה לאסירים פוליטיים; וכן, העלאת שכרם של פקידים במגזר הממשלתי, הצבאי והפרטי[6]

רפורמות בתחום החינוך וההשכלה

  • פתיחת עשרות מוסדות אקדמיים חדשים ברחבי הממלכה[1].
  • הרחבת תוכנית המלגות עבור סטודנטים סעודיים שמעוניינים ללמוד בחו"ל - תוכנית משרת שני המקומות הקדושים למלגות חיצוניות[1].
  • מינוי בעלי תפקידים צעירים יותר ובעלי נטיות ליברליות למשרד החינוך כדי לבצע שינויים בתוכניות הלימוד[7]. השינויים, שהוכנסו בהדרגה לספרי הלימוד, היו במטרה למנוע הקצנה דתית ושנאת לא מוסלמים, וכללו ריכוך או לחלופין השמטה של התבטאויות אנטי יהודיות ואנטי נוצריות[8]
  • בעידוד בתו, הנסיכה עאדלה (הידועה בפעילותה למען נשים), הוכנסו שיעורי חינוך גופני לבתי הספר הציבוריים והפרטיים לבנות[7].

סוגיות מגדריות

  • זכות לנשים לבחור ולהיבחר לרשויות המקומיות: ב-25.9.11 נשא המלך עבדאללה נאום במועצת השורא והכריז כי נשים תוכלנה להשתתף בבחירות המוניציפליות ב-2015.[9] ב-12.12.2015, לאחר מותו של המלך עבדאללה ובהתאם להחלטתו, נערכו בחירות מוניציפליות, כשלראשונה השתתפו בהן נשים כמצביעות וכמועמדות, במגבלות השריעה.[10]
  • הזכות להיבחר כחברות במועצת השורא: ביום 11.01.2013 מינה המלך עבדאללה לראשונה בתולדות סעודיה 30 נשים כחברות במועצת השורא[11]
  • הזכות לעבוד כעורכות דין: ביום 06.10.13 קיבלו לראשונה ארבע נשים סעודיות רישיון ממשרד המשפטים הסעודי לעסוק בעריכת דין[12]
  • הוקמו מועדוני ספורט ובריאות לנשים והותר לנשים להשתתף בתחרויות ספורט מקומיות ובחו"ל[7].
  • באוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה ליד העיר ג'דה, אותה חנך המלך עבדאללה, מתקיימים לימודים לנשים וגברים ללא הפרדה מגדרית לראשונה בערב הסעודית.[7]

רפורמות בתחום הדת

  • פסק הלכה בנוגע ליציאה לג'יהאד (אנ') מחוץ לסעודיה - ב-1 באוקטובר 2007 פורסמה פתווה האוסרת יציאה של צעירים סעודים לג'יהאד, ללא אישור השליט, וקבעה כי מדובר בעבירה חמורה. נקבע כי הצעירים הסעודים היוצאים לג'יהאד מולכים שולל על ידי גורמים מפוקפקים המנצלים אותם להגשמת מטרותיהם ובכך מסבים נזק רב לסעודיה לאסלאם ולמוסלמים.[13]
  • תוכנית 'חינוך מחדש' לעצורים ביטחוניים - משרד הפנים הסעודי הפעיל תוכנית של ייעוץ אידאולוגי לעצורים ביטחוניים, כדי להחזירם מתפיסותיהם הקיצוניות. לצד פעילות זו, ניתנו לעצורים הביטחוניים גם תמריצים כלכליים כדי לעודדם לחזור בהם מדעותיהם הקיצוניות.[14]
  • פסק הלכה בנוגע לאישור מימון טרור - ב-23 במרץ 2010 הורה המלך עבדאללה לאגודת חכמי הדת הבכירים לפסוק בנושא הטרור ומימונו. בעקבות פנייתו של המלך נוסחה פתווה האוסרת לממן טרור או לסייע לו בדרך כלשהי. הפתווה כללה הגדרה משפטית של טרור אך לא ציינה מה דינו של מי שיעבור על האיסורים הללו.[15]

מדיניות חוץ

בזירה האזורית

עד ימי המלך עבדאללה, בית המלוכה הסעודי נקט בדיפלומטיה פסיבית יותר. ההעדפה הייתה לפעול ולהשפיע מאחורי הקלעים ולא לנקוט בצעדים יזומים. המלך עבדאללה היה המלך הסעודי הראשון שהוביל מדיניות יוזמת. כמה תהליכים אזוריים תרמו לשינוי באופן ההתנהלות הסעודית: חתירתה של איראן להגמוניה אזורית ושאיפותיה לפיתוח יכולת גרעינית נתפסו כאיום ממשי על הממלכה; המדיניות האמריקאית לא תמיד הלמה לאינטרסים הסעודיים באזור; המלך עבדאללה זיהה ריק מנהיגותי בעולם הערבי וסבור היה שנקיטת יוזמה בתחום מדיניות החוץ עשויה לסייע בקידום מעמדה של סעודיה כמנהיגה אזורית אקטיבית[2]. האקטיביזם הסעודי בימי המלך עבדאללה בא לידי ביטוי בכמה מישורים וזירות:

  • בזירה הישראלית-פלסטינית - בפברואר 2002 הציג עבדאללה, אז יורש עצר, תוכנית שלום אזורית שנודעה בשם 'יוזמת עבדאללה' ולימים 'יוזמת השלום הערבית'. עבדאללה, יותר מקודמיו, התיר לקיים יחסים מסוימים עם ישראל כל עוד הם נשמרים בחשאי.[16]
  • בזירה המוסלמית סונית - סעודיה שאפה לגבש קואליציה של מדינות מוסלמיות מתונות ומכאן הסעודים הפכו למבקרים של תנועת האחרים המוסלמים בכלל ותנועת החמאס בפרט. סעודיה אף נתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם קטר בשל תמיכתה בחמאס. בנוסף, התגייסה סעודיה למאבק בדאע"ש.[17]
  • בזירה הלבנונית - אחרי מלחמת לבנון השנייה, הסעודים מעורבים יותר בלבנון במטרה למנוע את קריסת הממשה בבירות והן כמקור מימון משמעותי, בכל הקשור לשיקום לבנון אחרי המלחמה.[17]
  • בעיראק - הסעודים שאפו לקיים פיוס שיעי-סוני בוועידת מכה, במטרה לצמצם את הטרור ולעודד הסדר שישמור על אחדות עיראק ומניעת פירוקה ל-3 מדינות.[17]
  • בסוריה - במהלך מלחמת האזרחים, תמכה סעודיה באופן אקטיבי במתנגדיו של הנשיא בשאר אל-אסד, שנתמך על-ידי איראן.[18]

בזירה הבינלאומית

עבדאללה המשיך להחזיק בקווי היסוד של מדיניות החוץ הסעודית כפי שהתווה אביו, מייסד הממלכה – דהיינו שיתוף פעולה עם ארצות הברית בשאלות של ביטחון אזורי, על מנת לצמצם את הסיכונים הניצבים לפתחה של הממלכה. זאת, למרות חילוקי הדעות שנתגלעו בנושאים שונים.[2] ואכן, תקופת שלטונו של עבדאללה מתאפיינת כתקופה של חילוקי דעות עם ארצות הברית. חילוקי הדעות עם וושינגטון החלו עם הפלישה לעיראק ב-2003, שבסופו של דבר אפשרה מעורבות איראנית בעיראק, הגובלת בסעודיה מצפון. עבדאללה אמנם הצטרף לקואליציה האמריקאית כנגד דאעש בסוריה ועיראק, למרות שלדידו, המטרה העיקרית צריכה הייתה להיות סילוקו של אסד מכס השלטון בדמשק. ממשל אובמה לעומת זאת, סירב לחמש את המורדים הסורים נגד אסד, נטש את הנשיא מוברכ ופתח בשיחות עם איראן בנושא הגרעין. כל אלה למורת רוחו של עבדאללה. כאמור, למרות חילוקי הדעות ובמקביל להן, התלות הסעודית ביועצים ונשק אמריקאי המשיכה להתקיים. הרכש הסעודי לנשק אמריקאי בתקופת שלטונו של עבדאללה נאמד ב-60 מיליארד דולר לפחות.[18]

תפקידים קודמים

  • בשנת 1963 התמנה עבדאללה כראש המשמר הלאומי הסעודי (אנ'), תפקיד בו שימש עד שנת 2010. הוא פיתח וביסס את המשמר הלאומי כמוסד צבאי גדול, שאמון על ביטחון הפנים בממלכה.
  • בשנת 1975 התמנה על-ידי המלך ח'אלד בן עבד אלעזיז כמשנה שני לראש הממשלה (המלך בסעודיה משמש כראש הממשלה).
  • בשנת 1982, עם מותו של המלך ח'אלד והמלכתו של אחיו למחצה פאהד, נבחר עבדאללה כיורשו.
  • בשנת 1995, לאחר שהמלך פאהד לקה בשבץ מוחי, התמנה עבדאללה כעוצר בפועל והיה לשליטה של סעודיה הלכה למעשה.
  • בשנת 2005, לאחר פטירתו של המלך פאהד, הומלך עבדאללה תחתיו וקיבל את התואר 'משרת שני המקומות הקדושים לאסלאם' (אנ')

חיים אישיים

עבדאללה הוא העשירי מ-37 בניו של אבן סעוד, מייסד הממלכה. הוא נולד בריאד לפהדה, אשתו השמינית של אבן סעוד, ממנה הייתם בגיל 10. עבדאללה, התחנך חינוך אסלאמי-דתי בחצר המלכות. במהלך חייו היה נשוי לכ-30 נשים (בהתאם לחוקי האסלאם לא יותר מ-4 נשים בפרק זמן נתון)[19] והוא אב לכ-35 ילדים.

עבדאללה נחשב כאוטודידקט ובשעות הפנאי אהב בעיקר לקרוא ספרים. הוא אהב מאוד את המדבר וניצל כל זמן פנוי ליציאה למדבר. אחד מתחביביו היה רכיבה על סוסים - ספורט ששיקף את העניין הרב שלו במורשת התרבותית הערבית האותנטית. הוא היה בעלים של אורוות סוסים ערביים גזעיים כחלק ממאמץ לשמר את גזע הסוסים. כמו כן, כדי לעודד המשך עיסוק בספורט הרכיבה, הוא ייסד מועדון פרשים בריאד.

מותו

ב-2 בינואר 2015 דווח כי המלך עבדאללה אושפז בבית חולים בריאד בשל דלקת ריאות.[20] הוא הלך לעולמו ב-23 בינואר 2015 בגיל 90. הלוויה נערכה באותו יום. טקס ממלכתי, פתוח לקהל הרחב, נערך במסגד הגדול בריאד ולאחר מכן נקבר, בהתאם למסורת ולמנהג המקום, בקבר ללא סימון בבית הקברות אל-עוד. סלמאן, אחיו למחצה של המלך עבדאללה, ששימש כיורש העצר מונה תחתיו.[21]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.