סמלי להט"ב

קהילת הלהט"ב ותת-הקהילות בתוכה אימצו לעצמן מספר סמלים המסמלים אותן ומייצגים אחדות, גאווה, ערכים משותפים וערבות הדדית. סמלים להט"בים גם משדרים רעיונות, עקרונות וזהות, גם בתוך הקהילה וגם אל התרבות הרווחת. הסמלים המוכרים ביותר של קהילת הלהט"ב הם המשולש הוורוד ודגל הגאווה.

עיינו גם בפורטל פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, בהומואים, בטרנסג'נדרים ובביסקסואלים.

דגלי גאווה מתנוססים בוונקובר ברחוב דייווי, לב הרובע הגאה בעיר

רקע

להט"בים קיימים לכל אורך ההיסטוריה, וככל הנראה בכל התרבויות. הזוג החד-מיני הראשון מופיע בתיעוד משנת 2400 לפנה"ס, אך חוקרים מאמינים כי להט"בים היו קיימים גם לפני כן.^[1][2] כיום, חברות רבות עדיין פוסלות התנהגויות שאינן הטרונורמטיביות, ולהט"בים נאלצים להסתיר את זהותם כדי להימנע מלעג, מאסר ואף מוות, על אף שהדבר משתנה בהדרגה. עד סוף המאה ה-20, התנהגות מינית או מגדרית לא נורמטיבית נחשבה בעולם המערבי למחלת נפש. ^[3]

תקופה חדשה של ליברליזם החלה בסוף שנות ה-60 איפשרה עידן חדש לזכויות להט"ב. התנועה הפמיניסטית ותנועת השחרור לשחורים איפשרו לתנועות לזכויות להט"ב לתפוס תאוצה נוספת. אירוע שנחשב למכונן במאבק לזכויות להט"ב, מהומות סטונוול בניו יורק ב-1969, יצר מסורת של מצעדי גאווה. במצעדים אלו הוצגו סמלים שונים, דבר שגרם ליותר להט"בים לקבל על עצמם סמלים מסוימים, שקיבלו משנה תוקף.

טלאים משולשים בגרמניה הנאצית

ערכים מורחבים – משולש ורוד, משולש שחור

אחד מהסמלים הלהט"בים הראשונים בתקופה המודרנית הוא המשולש הוורוד, שמקורו בטלאי אותו חויבו לענוד האסירים ההומוסקסואלים במחנות הריכוז בגרמניה הנאצית. אין סטטיסטיקה רשמית של מספר ההומוסקסואלים שנספו בתקופת המשטר הנאצי. על פי הערכות, בין 1933 ל-1945 נעצרו כ-100,000 הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית מתוקף סעיף 175. לפחות מחציתם נידונו לעונשי מאסר, מרביתם בבתי כלא רגילים, וכ-10,000 נשלחו למחנות ריכוז. בנוסף, היו כאלה שמצאו את מותם בדרכים אחרות, שלא במחנות. בסך הכל מעריכים שבין 10,000 ל-15,000 הומוסקסואלים נספו באותה תקופה. מסיבה זו, נבחר המשולש הוורוד לשמש כסמל להזדהות עם הקהילה ההומוסקסואלית, וגם כאות זיכרון לזוועות אשר עברו הומואים תחת השלטון הנאצי. הארגון האמריקאי ACT UP (ארגון למלחמה באיידס) אימץ את המשולש הוורוד, אך בהיפוך, כדי לסמל את "המאבק האקטיבי במחלה, בניגוד לכניעה פסיבית לגורל". המשולש הוורוד שימש לסימון הומוסקסואלים בלבד, משום שלסביות לא נכללו תחת סעיף 175. עם זאת, נשים שהואשמו ב"התנהגות אנטי-חברתית" (בגרמנית: arbeitsscheu או asozial) שכללה פמיניזם, זנות או חוסר התאמה לאידיאל האישה הנאצי שהציג אישה מבשלת, עובדת במטבח, מגדלת ילדים, פסיבית וכדומה, נכלאו וסומנו בטלאי משולש שחור. אין הוכחות ברורות כי לסביות שנכלאו אכן סומנו במשולש השחור, אך ההנחה היא שחוסר ההתאמה לאידיאל הוא שזיכה אותן בטלאי זה. כיום, נשים לסביות מנכסות מחדש את המשולש השחור כשם שגברים הומוסקסואלים ניכסו את המשולש הורוד.

• טלאי המשולש
• 
  משולש ורוד שימש על מנת לסמן אסירים הומוסקסואלים במחנות הריכוז הנאצים.
• 
  משולש שחור שימש על מנת לסמן אסירים שהואשמו בהתנהגות אנטי-חברתית, כגון זונות, צוענים ואחרים במחנות הריכוז הנאצים.
• 
  משולש ורוד על משולש צהוב שימש לסימון אסירים יהודים והומוסקסואלים במחנות הריכוז הנאצים.
• 
  טבלה שנוצרה ככל הנראה בין השנים 1938 - 1942, ובה מוצגים הטלאים השונים ששימשו לסימון אסירים במחנות ריכוז נאציים.

דגל הגאווה וצבעי הגאווה

ערך מורחב – דגל הגאווה

דגל שמונת הפסים המקורי שעוצב על ידי גילברט בייקר ב-1978

גרסת 7 הפסים - הוורוד הוסר בגלל חוסר בצבע לבן (1978–1979)

גרסת 6 הפסים, הנפוצה מאז 1979 - הפס הטורקיז הוסר כדי ליצור סימטריה שתמנע מאחד הפסים להיות מוסתר על ידי העמוד כאשר הדגל נתלה אנכית

דגל הגאווה עוצב בשנת 1978 על ידי גילברט בייקר לרגל חגיגות ה-Gay Freedom בסן פרנסיסקו. הדגל מורכב מפסים בצבעי הקשת, מאדום ועד סגול, ומתאר את השונות והמגוון בקהילת הלהט"ב. הדגל המקורי הכיל 8 צבעים, כאשר כל אחד מהצבעים מסמל משמעות אחרת:

• ורוד - מיניות
• אדום - חיים
• כתום - בריאות
• צהוב - אור השמש
• ירוק - טבע
• טורקיז - אמנות
• אינדיגו / כחול - הרמוניה
• סגול - רוחניות

דגל הגאווה משולב בדגל ישראל במצעד הגאווה בתל אביב 2009

הדגל עבר מספר שינויים בשנים הראשונות מאז עיצובו, והוסרו ממנו הפס הוורוד והפס הטורקיז. כיום, יש המוסיפים פס שביעי בצבע שחור על מנת לסמל את ההזדהות עם בני הקהילה שמתו ממחלת האיידס. קיימות גם גרסאות המשלבות דגלי מדינות כגון 50 הכוכבים של דגל ארצות הברית או את דגל ישראל בפינה השמאלית העליונה.

ששת הצבעים מופיעים היום על מחזיקי מפתחות, עגילים, צמידים, שרשראות ומוצרים אחרים, ומסמלים שייכות לקהילת הלהט"ב או הזדהות עם ערכיה ומטרותיה. בנוסף, הדגל משמש כבסיס לדגלים נוספים כגון הדגל של קהילת ה"דובים", הקהילה הביסקסואלית, הקהילה הלסבית והקהילה הפאנסקסואלית.

למדא

למדא

סמל אחד שנותר פופולרי גם כיום הוא האות היוונית למדא. הסמל נבחר לראשונה בשנת 1970 על ידי ברית האקטיביסטים הלהט"בים שנוסד בניו יורק ב-1969. ארגון זה התפצל מהחזית לשחרור להט"ב (אנ') בסוף שנת 1969, חודשים ספורים לאחר הקמתו בתגובה על מהומות סטונוול. בעוד שהקבוצה לשחרור להט"ב שאפה לעבוד בצמוד לתנועות השחרור של הנשים והשחורים בארצות הברית באותה התקופה, בברית האקטיביסטים הלהט"בים שאפו הפעילים למקד את מאמציהם במאבק של הומואים ולסביות. מכיוון שנבחר באופן רשמי על ידי הארגון, הפכה הלמדא במהרה לסמל בעזרתו זיהו חברי הקהילה האחד את השני. ההיגיון שמאחורי בחירת הסמל אמר כי האות יכולה בקלות להיות מזוהה עם סמל של בית אחווה, וככזה, הוא לא ימשוך תשומת לב מיותרת אצל הציבור. בסופו של דבר, הוצת מטה הארגון, דבר שגרם לא רק להרס המבנה, אלא גם להשמדתם של כל המסמכים שנאגרו בארגון, שלא התאושש מההצתה. הסמל, לעומת זאת, המשיך למלא תפקיד. אין כיום מקורות רשמיים המסבירים את הסיבה בגינה נבחרה האות הזאת כסמל לארגון, אך קיימות מספר סברות נפוצות:

• הלמדא מייצגת את האות האנגלית L, שהיא האות הראשונה במילה "Liberation" - שחרור.
• הספרטנים האמינו כי הלמדא מייצגת אחדות.
• בתרבות הרומית, הלמדא סימלה את "אורו של הידע המאיר את חשכת הבורות".
• למדא מסמלת אנרגיה במשוואות בכימיה ובפיזיקה, ולכן מייצגת את האנרגיה של תנועת השחרור הלהט"בית.
• הסינרגיה בעבודה משותפת של הומואים ולסביות - מתייחס גם כן לשימוש של למדא בפיזיקה.
• למדא מייצגת לעיתים אורך גל בפיזיקה, ונבחרה על מנת לייצג את התפיסות השונות בין הומואים, לסביות וסטרייטים או סטרייטיות בכל הנוגע למין, מיניות ואפילו צורת חשיבה.
• ייצוג ציורי של מאזני הצדק ושל הכוח הנדרש להשאיר אותם מאוזנים. הקרס בתחתית מייצג את הכוח והפעולה הנדרשים על מנת לשמור על האיזון.
• ישנה סברה כי הלמדא הופיעה על המגנים של הלוחמים הספרטנים או התבאיים. נראה כי ההסבר מתייחס בעיקר ללוחמי הגדוד הקדוש של תבאי, שהורכב מזוגות של גברים נאהבים אשר מהווים, על פי התפיסה באותה התקופה, לוחמים עזים ומגובשים יותר. לבסוף, הגדוד חוסל על ידי פיליפוס השני. הקשר לספרטה הונצח בסרט "300 הספרטנים" (1962), שבו מופיעים לוחמים ספרטנים עם מגנים עליהם מופיע האות למדא.

למרות שבראשיתו שימש הסמל כמייצג של הומוסקסואלים בלבד, הוא נמצא בשימוש בקרב כלל חברי קהילת הלהט"ב, ואף הוכרז כסמל בינלאומי של הומואים ולסביות בקונגרס הבינלאומי לזכויות להט"ב, שנערך באדינבורו בדצמבר 1974.^[4] ארגוני להט"ב שונים ברחבי העולם גוזרים את שמם מהאות, כגון Lambada Legal האמריקאי ו-"Lambada Istanbul" הטורקי.

לאבריס

ערך מורחב – לאבריס

לבריס

הלבריס הוא גרזן קרב דו-ראשי, ששימש כסמל בתרבות המינואית בכרתים (תרבות שנתפסת לעיתים כתרבות מטריארכלית). באגדות מתקופת יוון העתיקה, שימש הלבריס את הלוחמות האמזונות הסקיתיות. הוא גם מתקשר לאלה היוונית דמטר (או קרס, במיתולוגיה הרומית), ולעיתים לאלה היוונית ארטמיס (דיאנה, במיתולוגיה הרומית). הלבריס משמש לרוב לייצוג לסבי או ייצוג של עוצמה פמיניסטית^[5] ומופיע באחד מהדגלים שמייצגים את הקהילה הלסבית.

כף היד הסגולה

בליל כל הקדושים, 31 באוקטובר 1969, הפגינו כ-60 חברים מהחזית לשחרור להט"ב והאגודה לזכויות הפרט מול מערכת העיתון "אקזמינר" בסן פרנסיסקו, במחאה על כתבה נוספת בסדרה של כתבות מבזות אודות להט"בים במועדונים וברים של הקהילה. ^[6] ההפגנה השלווה נגד "מדיניות העריכה ההומופובית" של העיתון הפכה במהרה לסוערת, ואותו יום נקרא מאז "יום שישי של כף היד הסגולה" או "יום שישי העקוב-מדם של כף היד הסגולה". ^[7] באותה הפגנה שפכו עובדי ה"אקזמינר" חבית של דיו לדפוס מחלון או מגג הבניין. ^[8] המפגינים השתמשו בדיו, שצבעו סגול, כדי לשרבט ססמאות ולהטביע סימני כף יד ברחבי העיר במה שנחשב להפגנה הבולטת ביותר של נראות להט"בית עד אותה התקופה. ^[9] לדברי לארי ליטלג'ון, שהיה יו"ר האגודה לזכויות הפרט באותה התקופה, מספר כי "הכוחות המיוחדים הגיעו, לא כדי לעצור את העובדים ששפכו את הדיו, אלא כדי לעצור את המפגינים, שהיו הקורבנות. המשטרה יכלה להקיף את בניין המערכת... אך לא, הם הלכו נגד ההומואים... מישהו היה עלול להיפגע לו הדיו היה נכנס לעיניו, אבל השוטרים הסתערו באלות שלופות והפילו אנשים לקרקע. זה היה בלתי יאומן". האלימות המשטרתית כללה נשים שהושלכו לקרקע ומכות שעקרו את שיני חלק מהמפגינים ממקומן. ^[9] מספר אקטיביסטים קיבלו השראה משיטת הסחיטה של המאפיה האיטלקית הנקראת "היד השחורה" (La Mano Nera באיטלקית), ולהחתים כפות ידיים סגולות על מנת להזהיר כנגד ניסיונות לתקיפה הומופובית, אך ללא הצלחה. כיום, בטורקיה, ארגון הלהט"ב MorEl Eskişehir LGBTT Oluşumu ("ארגון הלהט"ב כף היד הסגולה של אסקישהיר") נושא את שמו של הסמל. ^[10]

סמלי הקהילה הביסקסואלית

דגל הגאווה הביסקסואלי נחשף לראשונה ב-5 בדצמבר 1998. הוא עוצב על ידי מייקל פייג' על מנת לייצג את הקהילה הביסקסואלית. הדגל הוא מלבני, ומכיל שלושה פסים ביחס של 2:1:2. הפס העליון צבעו מג'נטה, והוא מייצג את המשיכה לאותו המגדר. הפס התחתון צבעו כחול, והוא מייצג את המשיכה למגדר השני. הפס הצר באמצע, צבעו לבנדר ומהווה השילוב בין המג'נטה לכחול, ומייצג את המשיכה לשני המגדרים.^[11] סמל נוסף הנפוץ בקהילה הביסקסואלית הוא סמל המשולשים החופפים. מקורו המדויק של הסמל, המכונה לעיתים "biangles" (שילוב בין המילה triangle, משולש, למילה bi, ביסקסואליות), אינו ברור. הסמל מורכב ממשולש ורוד ומשולש כחול החופפים ביניהם, כאשר צבע האזור החופף הוא עירוב של שני הצבעים - לבנדר. המשולש הוורוד מייצג הומוסקסואליות, המשולש הכחול מייצג הטרוסקסואליות, והשילוב ביניהם מייצג את הביסקסואליות. הסבר נוסף הוא שורוד מייצג את המשיכה לנשים, כחול מייצג את המשיכה לגברים והלבנדר מייצג את המשיכה לשניהם.

• 
  דגל הגאווה הביסקסואלית מורכב מהצבעים ורוד לייצוג נשי, כחול לייצוג גברי, ופס סגול בין השניים לייצוג ביסקסואליות.^[12]
• 
  סמל המשולשים החופפים משלב בתוכו משולש ורוד המייצג הומוסקסואליות החופף עם משולש כחול.^[13]
• 
  בסמל הירח הכפול נעשה שימוש לייצוג ביסקסואלי בעיקר בגרמניה ומדינות אירופה.^[14]
• 
  בסמלי זכר ונקבה נעשה שימוש בווריאציות שונות, כאן סמלה של ונוס משולב בסמל זהה ובסמל הזכרי לייצוג ביסקסואליות נשית.
• 
  בסמלי זכר ונקבה נעשה שימוש בווריאציות שונות, כאן סמלה של ונוס משולב בסמל זהה ובסמל הזכרי לייצוג ביסקסואליות גברית.

סמלי הקהילה הטרנסג'נדרית

הסמלים הטרנסג'נדריים מורכבים לרוב מווריאציה על הסמלים הנפוצים בביולוגיה לסימון זכר ונקבה - עיגול עם חץ המצביע לכיוון ימין ולמעלה (סמלו של כוכב מאדים באסטרולוגיה) לסימון זכר, צלב המצביע למטה (סמלו של כוכב נוגה באסטרולוגיה) לסימון נקבה, ושילוב של צלב וחץ המצביעים לכיוון שמאל ולמעלה המייצג את השילוב בין המגדרים.

סמל טרנסג'נדרי נוסף הוא דגל הגאווה הטרנסג'נדרית שעוצב על ידי מוניקה הלמס, והונף לראשונה במצעד גאווה בפיניקס, באריזונה שבארצות הברית, בשנת 2000. הדגל מייצג את הקהילה הטרנסג'נדרית ומורכב מחמישה פסים אופקיים - שניים בצבע תכלת בקצוות, שניים ורודים בצמוד אליהם, ובאמצע פס לבן. המלס תיארה את משמעות הדגל: "תכלת הוא צבע מסורתי לתינוקות זכרים, ורוד הוא צבע מסורתי לתינוקות נקבות, והלבן באמצע מייצג את מי שנמצא בתהליך המעבר, אלה שמרגישים שיש להם מגדר נייטרלי או שאין להם מגדר כלל ולאינטרסקס. העיצוב מאפשר להניף את הדגל בכל צורה והוא תמיד יישאר נכון. הדבר מסמל אותנו, שמנסים למצוא את הנכון בחיינו".^[15] סמלים טרנסג'נדריים נוספים הם הפרפר (שמייצג מעבר או מטאמורפוזה) וסמל יין-יאנג בצבעי ורוד ותכלת.

הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל

בישראל, משתמשת הקהילה הטרנסג'נדרית בצבע ירוק זוהר מאז שנת 2008. הצבע נבחר בגלל שהוא בולט גם במקומות צבעוניים כמו מצעד הגאווה. השימוש בצבע זה החל בינואר באותה שנה בזמן כנס בנושא טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות שאורגן בידי עמותת היל”ם – “החברה הישראלית להפרעות בתפקוד מיני”, כפעולה להגברת נראות האינטרסקס והפסקת ראייתם בידי הממסד הרפואי כאובייקטים מרוחקים ובעלי הפרעות תפקודיות.^[16] במצעד הגאווה בתל אביב באותה שנה אורגן ה"בלוק הטרנסג'נדרי הירוק"^[17] במהלכו צועדים במצעדי גאווה פעילות ופעילים טרנסג'נדרים כקבוצה. לאחר אירועים אלו צבע ירוק זוהר הפך להיות מזוהה עם הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל.

• 
  סמל הטרנסג'נדריוּת המייצג את השילוב בין המגדרים.
• 
  דגל הגאווה הטרנסג'נדרית. הדגל מייצג את הקהילה הטרנסג'נדרית ומורכב מחמישה פסים אופקיים - שניים בצבע תכלת בקצוות, שניים ורודים בצמוד אליהם, ובאמצע פס לבן.
• 
  סמל היין-יאנג הטרנסג'נדרי
• 
  דגל הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל
• 
  נדרפלואיד

סמלים ודגלים נוספים

• קהילת ה"דובים", הנחשבת לחלק מהקהילה ההומוסקסואלית, משתמשת בדגל המבוסס גם הוא על דגל הגאווה. הדגל מורכב מ-7 פסים אופקיים הצבועים בצבעים המייצגים את צבעי העור של כל גזעי האדם, ובפינה השמאלית העליונה מוטבעת טביעת רגל של דוב. הדגל עוצב ב-1995 על ידי קרייג ביירנס.
• ברומא העתיקה, כמו גם באנגליה של המאה ה-19, הצבע הירוק סימל נטיות הומוסקסואליות. גברים בתקופה הוויקטוריאנית נהגו לענוד ציפורן ירוקה בדש הבגד כסימן. אוסקר ויילד נהג לענוד ציפורן ירוקה, והמונח "עונד ציפורן ירוקה" הפך למושג גנאי.
• טבעת זרת הייתה פריט אופנתי אצל גברים הומוסקסואלים משנות ה-50 עד לשנות ה-70.
• פעילים להט"בים בבוסטון בחרו קרנף בצבע לבנדר שעל חזהו לב אדום, כסמל לתנועת הלהט"ב במסגרת קמפיין תקשורתי למען זכויות להט"ב, בדצמבר 1974. יוצרי הקמפיין הציגו את הקרנף בתחנות רכבת תחתית בבוסטון, אך מכיוון שלא היו זכאים להנחה בפרסום הניתנת לגופים ציבוריים, הקמפיין הפך יקר מדי ויוצריו נאלצו להפסיקו. אחד מיוצרי הסמל, ברני טואל, סיפר כי החיה נבחרה מכיוון שהיא חיה שאינה מובנת כראוי - היא בעצם חיה אינטליגנטית ומנומסת, אך כאשר היא מתרגזת היא תוקפת בעוצמה. הצבע נבחר מכיוון שהוא נחשב בזמנו לצבע המייצג הומוסקסואליות, והלב צויר על מנת לייצג אהבה ואנושיות.^[18]

• 
  דגל קהילת הדובים, אשר עוצב ב-1985 על ידי קרייג ביירנס. ^[19]
• 
  בדגל קהילת ה-BDSM נעשה שימוש החל משנות ה-90 והוא הוצג לראשונה בשיקגו בשנת 1989.^[20]
• 
  כוכב כחול הוא סימן המשמש לסביות החל מהמאה ה-20 ומזוהה עמן, בעיקר ככתובת קעקע.
• 
  משולש מביוס של הפוליאמוריה-סמל פוליאמורי אשר משמש להט"בים רבים הנמצאים במערכת יחסים הכוללת שתי נשים וגבר, או שני גברים ואישה. הסמל מורכב מטבעת מביוס והוא משמש גם כסמל אנטי-מונוגמי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמלי להט"ב בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Michael Rice, Who's Who in Ancient Egypt, Routledge 2001, ISBN 0415154480; op.cit. p.98
2. Thomas A Dowson, "Archaeologists, Feminists, and Queers: sexual politics in the construction of the past". In, Pamela L. Geller, Miranda K. Stockett, Feminist Anthropology: Past, Present, and Future, pp 89-102. University of Pennsylvania Press 2006, ISBN 0812239407 op.cit., pp.96ff.
3. Spitzer, RL (1981). "The diagnostic status of homosexuality in DSM-III: a reformulation of the issues". American Journal of Psychiatry. נבדק ב-2009-06-03.
4. Riffenburg IV, Charles Edward (2008). "Symbols of the Gay, Lesbian, Bisexual, and Transgender Movements: The lambda". LAMBDA GLBT Community Services. אורכב מ-המקור ב-2012-02-08. נבדק ב-2008-07-01.
5. swade.net Swade Pages - Labrys
6. Gould, Robert E. (24 בפברואר 1974). What We Don't Know About Homosexuality. New York Times Magazine. נבדק ב-2008-01-01. {{cite book}}: (עזרה)
7. Friday of the Purple Hand. The San Francisco Free Press. בנובמבר 15–30, 1969. נבדק ב-2008-01-01. {{cite book}}: (עזרה) courtesy the Gay Lesbian Historical Society.
8. Montanarelli, Lisa; Ann Harrison (2005). Strange But True San Francisco: Tales of the City by the Bay. Globe Pequot; ISBN 076273681X. נבדק ב-2008-01-01.
9. Alwood, Edward (1996). Straight News: Gays, Lesbians, and the News Media. Columbia University; ISBN 0231084366. נבדק ב-2008-01-01.
10. MorEl Eskişehir LGBTT Oluşumu
11. Page, Michael. "History of the Bi Pride Flag". נבדק ב-5 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
12. Page, Michael. "Bi Pride Flag". אורכב מ-המקור ב-2012-02-04. נבדק ב-16 בפברואר 2007. The pink color represents sexual attraction to the same sex only, homosexuality, the blue represents sexual attraction to the opposite sex only, heterosexuality, and the resultant overlap color purple represents sexual attraction to both sexes (bi). {{cite web}}: (עזרה)
13. "Symbols of the Gay, Lesbian, Bisexual, and Transgender Movements". 26 בדצמבר 2004. אורכב מ-המקור ב-2012-02-08. נבדק ב-27 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
14. Koymasky, Matt; Koymasky Andrej (14 באוגוסט 2006). "Gay Symbols: Other Miscellaneous Symbols". נבדק ב-18 בפברואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
15. Helms, Monica (2008-01-28). "These Colors Don't Run". אורכב מ-המקור ב-2009-06-06. נבדק ב-5 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
16. כתבה על האירוע באתר גוגיי
17. כתבה על האירוע באתר גוגיי
18. "Gay, Lesbian, Bisexual & Transgender Symbols". Lambda GLBT Community Services. אורכב מ-המקור ב-2012-02-08. נבדק ב-5 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
19. History of the Bear Flag
20. "Leather History Timeline". אורכב מ-המקור ב-2010-08-03. נבדק ב-2008-02-14.