Loading AI tools
נשיאת גאורגיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סַלוֹמֶה זוּרַאבִּישׁווִילִי (בגאורגית: სალომე ზურაბიშვილი, בצרפתית: Salomé Zourabichvili; נולדה ב-18 במרץ 1952) היא פוליטיקאית ודיפלומטית גאורגית-צרפתייה המכהנת כנשיאת גאורגיה מ-2018.[1][2] היא האישה הראשונה בגאורגיה שמכהנת כנשיא גאורגיה ותמלא את התפקיד במשך שש שנים. בעקבות שינויים בחוקת גאורגיה שייכנסו לתוקף בשנת 2024, היא תהיה הנשיאה האחרונה של גאורגיה שנבחרת בבחירות ישירות. החל משנת 2024, הנשיא ימונה על ידי מועצה בוחרת (אנ').
 | |||||||
| זוראבישווילי ב-2018 | |||||||
| לידה |
18 במרץ 1952 (בת 72) הרובע החמישה-עשר של פריז, צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה |
Salomé Nino Zourabichvili | ||||||
| מדינה |
צרפת, גאורגיה | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
הדרך הגאורגית | ||||||
| בן או בת זוג |
Nicolas Gorjestani (25 ביוני 1981–1992) | ||||||
|
salome | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
היא הצטרפה לשירות הדיפלומטי הצרפתי בשנות ה-70 של המאה ה-20, והמשיכה בתפקידים דיפלומטיים בכירים במשך שלושה עשורים. בשנים 2003–2004 שימשה כשגרירת צרפת בגאורגיה. בשנת 2004, בהסכמה הדדית בין צרפת וגאורגיה, היא קיבלה אזרחות גאורגית והפכה לשרת החוץ של גאורגיה. במהלך כהונתה במשרד החוץ הגאורגי, היא ניהלה את המשא ומתן להוצאת הכוחות הרוסיים מן האזורים בגאורגיה שאינם נתונים במחלוקת. כן שימשה כמתאמת צוות המומחים בוועדת הסנקציות נגד איראן במועצת הביטחון של האו"ם.
לאחר נפילתו של מיכאיל סאקשווילי מהשלטון בשנת 2006, הקימה זוראבישווילי את מפלגת "הדרך של גאורגיה" (אנ'), שאותה הובילה עד לשנת 2010. בסופו של דבר, היא נבחרה לפרלמנט של גאורגיה בשנת 2016 כעצמאית ופינתה את מושבה בפרלמנט שנתיים לאחר מכן לאחר שהושבעה כנשיאה. במהלך הבחירות לנשיאות גאורגיה ב-2018 (אנ') התמודדה זוראבישווילי כמתמודדת עצמאית ונתמכה בידי מפלגת החלום הגאורגי שהייתה בשלטון. היא ניצחה בבחירות את גריגוֹל וַאשַׁאדזֶה (אנ') שהתמודד מולה.
זוראבישווילי נולדה בפריז, צאצאית לגולים גאורגים, שהיגרו לצרפת בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 כמהגרים פוליטיים עקב הרדיפה הסובייטית באותה תקופה. אביה לוואן זוראבישווילי (גאו') היה מהנדס וכיהן כיו"ר ארגוני התפוצה הגאורגית בפריז. סבא שלו, שהיגר לצרפת אף הוא, היה נִיקוֹ נִיקוֹלַדזֶה (אנ'), סופר, פילוסוף ופובליציסט שהיה סוציאל-דמוקרט גאורגי בולט מסוף המאה ה-19. אמה זיינב קֵדִיָה (גאו') הייתה בתו של ראש שירותי הביטחון של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.
במשך שנות מגוריה בצרפת היא למדה בבתי הספר היוקרתיים ביותר במדינה, כגון המוסד הפריזאי ללימודי פוליטיקה. היא החלה את לימודי התואר השני שלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בשנים 1972–1973, תחת הנחייתו של זביגנייב בז'ז'ינסקי. זוראבישווילי היא בת דודה של הלן קארר ד'אנקוס (אנ'), היסטוריונית צרפתית-גאורגית בולטת, שעמדה בראש האקדמיה הצרפתית. בשנת 1974 נטשה זוראבישווילי את לימודיה והצטרפה לשירות משרד החוץ הצרפתי.
בעלה השני, ג'נרי קאשיה (גאו') (1939-2012), עיתונאי גאורגי, פילוסוף ודיסידנט של האזור הסובייטי, תושב צרפת אף הוא, היה שותף בהוצאה לאור של הירחון הגאורגי "גושגי", אשר קהל קוראיו היו הגולים הגאורגים בצרפת, והיה אף חבר ברדיו "חירות" (Tavisupleba), הסניף של רדיו אירופה החופשית בשפה הגאורגית.
בשנת 1974 נטשה זוראבישווילי את לימודיה והצטרפה לשירות משרד החוץ הצרפתי. החלה את הקריירה שלה עם שיבוצה ברומא, האו"ם, בריסל, וושינגטון. הביקור הראשון שלה בגאורגיה היה בשנת 1986, כשסיימה את עבודה בוושינגטון.
זוראבישווילי שימשה כראש החטיבה לעניינים בינלאומיים ואסטרטגיים של המזכירות הלאומית של צרפת, בשנים 2001–2003. בשנת 2003 היא מונתה לשגרירת צרפת בגאורגיה.
נשיא גאורגיה, סאקשוילי, אמר מיד עם היבחרו לנשיאות, כי מטרתו היא למנות אדם הבקיא בנבכי הדיפלומטיה הבינלאומית. הוא בקש מז'אק שיראק, נשיא צרפת, אישור למנות את זוראבישוילי לכהן כשרת החוץ של ממשלתו, על אף כהונתה בו זמנית כשגרירת צרפת בגאורגיה, דבר אשר עלול להביא לניגודי אינטרסים בתפקודה. שיראק ניאות לבקשתו של סאאקשוילי, וכך ב-18 במרץ 2004 נוצר המינוי, אשר בעקבותיו זוראבישוילי הייתה לאזרח הראשון של גאורגיה בעל שתי אזרחויות מקבילות.
זורבישווילי הוחלפה בתפקידה על ידי ראש הממשלה הגאורגית, זוראב נור'אידלי ב-19 באוקטובר 2005, לאחר סדרת ויכוחים עם חברי הפרלמנט. כמו כן, נמתחה עליה ביקורת מצד שורה של שגרירים. זמן קצר לפני הדחתה מתפקידה, הכריזה זוראבישווילי על חזרה לשורות משרד החוץ הצרפתי, שהמשיך לשלם את משכורתה בתקופת היותה שרה, והכריזה כי היא תישאר בגאורגיה כדי להשתלב בפוליטיקה.
בנובמבר 2005 זוראבישווילי ייסדה את הארגון שנקרא "התנועה של סלומה זוראבישווילי". בינואר 2006 הכריזה על הקמת מפלגה חדשה בשם הדרך הגאורגית, שנרשמה כדין ב-11 במרץ 2006.
למרות שזוראבישווילי נהנתה ממוניטין רב בגאורגיה, היא לא הצליחה לייצב את עצמה בשדה הפוליטי. בבחירות למועצת העיר טביליסי, שנערכו ב-5 באוקטובר 2006 רק כ־3% בחרו במפלגתה.
במהלך הבחירות לנשיא גאורגיה ב-2008 (אנ') הביעה זוראבישווילי תמיכה, יחד עם פוליטיקאים רבים מהאופוזיציה, בייסוד מונרכיה חוקתית בראשות שושלת בגרטיוני שהקתוליקוס-פטריארך של כל גאורגיה (אנ')[3] איליה השני (אנ') דוגל בייסודה.
ב-2018 זכתה כמועמדת עצמאית בבחירות לנשיאות גאורגיה, והיא האישה הראשונה בתפקיד. בבחירות נעזרה במנהלי הקמפיינים הישראלים משה קלוגהפט וספי שקד. בריאיון לטלוויזיה המקומית שנערך לאחר הבחירות התבטא מיכאיל סאקשווילי, שעומד בראש מפלגה אחרת ונשיא גאורגיה לשעבר, כי זוראבישווילי מתחזקת כי יש לצידה "יועץ יהודי". לאחר הסערה שדבריו חוללו, התנצל על הדברים.[1][2]
סלומה זוראבישווילי, ברשת החברתית פייסבוק
סלומה זוראבישווילי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סלומה זוראבישווילי, ברשת החברתית אינסטגרם.svg){kind=icon}
סלומה זוראבישווילי, סרטונים בערוץ היוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
