סירקוזה

**סירקוזה**
**Siracusa**
סמל סירקוזה סמל סירקוזה	דגל סירקוזה דגל סירקוזה
	סירקוזה לעת ערב. בתי העיר נושקים לחוף
מדינה	איטליה
מחוז	סיציליה
ראש העיר	רוברטו ויזנטין
בירת העיר	Siracusa
שפה רשמית	איטלקית
תאריך ייסוד	734 לפנה"ס
שטח	204 קמ"ר
גובה	17 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	116,244 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	590 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות	37°04′09″N 15°17′15″E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.comune.siracusa.it
אתר מורשת עולמית
	סירקוזה והנקרופוליס בפנטליקה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 6
שטח האתר	8.98 קמ"ר
שטח אזור החיץ	55.19 קמ"ר
חלק מתוך	Syracuse and the Rocky Necropolis of Pantalica
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון סירקוזה

סירקוזה (באיטלקית: ‏Siracusa^ⓘ‏^Ⓘ‏, בסיציליאנית: Sarausa) היא עיר נמל בדרום-מזרח סיציליה שבאיטליה, ומשמשת כבירת נפת סירקוזה (Provincia di Siracusa). בעיר מתגוררים כ-121,600 תושבים לפי נתוני שנת 2018.

עובדות מהירות מדינה, מחוז ...

סגירה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקור שם העיר הוא, ככל הנראה, פיניקי, בשם "צור הכוסים" (סלע השחפים).^[1] סירקוזה נוסדה בשנת 733 או 734 לפנה"ס על ידי יוונים דורים מקורינתוס,^[^{דרוש מקור]} ובתקופת הטיראנים הייתה אחת הערים הגדולות באגן הים התיכון. לפי הערכות התגוררו בה כ-300,000 תושבים. סירקוזה הקדומה הייתה מרכז תרבות ומדע, ובין בניה נמנה גם ארכימדס. במלחמת פירוס, צרו הקרתגנים על העיר אך לבסוף נסוגו. במהלך המלחמה הפונית השנייה, בשנת 212 לפנה"ס, לאחר מצור ממושך נכבשה סירקוזה על ידי הרומאים.

ב-878 כבשו המוסלמים את סירקוזה, וב-9 בינואר 1693 נהרסה סירקוזה ברעידת אדמה, בה נהרגו 5,000 נפשות ונהרסו מעל 85% מהעיר. לאחר רעידת האדמה נבנתה העיר מחדש לפי תוכניותיו של לוצ'אנו קאראצ'ולו (Luciano Caracciolo). ג'ובאני ורמקסיו (Giovanni Vermexio) תכנן מספר כנסיות, וילות וארמונות.

אורטיג'ה (באיטלקית: Ortigia) הוא אי בסירקוזה, המופרד מהיבשה על ידי תעלה צרה. האי מהווה חלק מהעיר העתיקה של סירקוזה, ונמצאים בו אתרים היסטוריים רבים. שמו של האי נגזר מהמילה היוונית Ortux (שליו), וגודלו כקילומטר רבוע.

במזמור ההומרי לאל אפולו, מצוין אי בשם אורטיגיה (Ὀρτυγία) כמקום לידתה של ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו. לאחר הלידה, עזרה ארטמיס לאימם לטו לחצות את הים ולהגיע לאי דלוס, שם נולד אפולו. אולם לפי מקורות אחרים, אורטיגיה היה שמו הקדום של דלוס, ושני התאומים נולדו, בעצם, באותו המקום. זאת ועוד, בתקופה העתיקה היו כחצי תריסר מקומות שנקראו אורטיגיה ולפיכך הזיהוי הגאוגרפי אינו ברור.

בסירקוזה התקיימה קהילה יהודית עוד מהתקופה הרומית. בשנת 440 הרסו הוונדלים את בית הכנסת המקומי, ובעיר התרחשה עלילה נגד היהודים בה נטען שהם צלבו איל כדי ללעוג לצליבת ישו. בשנת 1493 גורשו כל יהודי העיר שהתגוררו עד אז בגטו (Giudecca). עד היום קיים בסירקוזה רחוב הקרוי בשם "רחוב היהודים" (ויה דל ג'ודקה).במקום נתגלה מקווה^[2] הנחשב לעתיק ביותר באירופה.

לוצ'יה הקדושה מסירקוזה

G.Agnello, S.Agnello "Siracusa Barocca" Caltanissetta-Roma, S.17
Anthony Blunt "Sicilian Baroque" Rome 1968, S.148, Nr. 55.
Simonsohn, Shlomo (Ed.). (2005). The Jews in Sicily: 1478-1489 (Vol. 13). Brill.

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...